רפאל - אלחנן שטרן

רפאל (רפי), בן אלישבע ויוסף, נולד ביום י"ד באלול תש"ז (30.8.1947) בתל ‏ אביב. הוא סיים שש שנות לימוד בבית-הספר היסודי "יבנה" בחיפה, ואחר-כך ‏ המשיך וסיים את לימודיו היסודיים בבית-הספר "הכרמל". את לימודיו ‏ התיכוניים החל במדרשיית הנוער "נעם" בפרדס חנה, אולם משגבר עניינו ‏ במקצועות הריאליים, עבר לבית-הספר התיכון הדתי "יבנה" בחיפה, וסיים בו ‏ את לימודיו. הוא היה חבר בתנועת הנוער הדתית "בני עקיבא" ופעל בה ‏ כמדריך וכמרכז סניפים וסמינריונים.‏ רפי גויס לצה"ל בשלהי ספטמבר 1965 והוצב לנח"ל. לאחר הטירונות עשה ‏ מספר חודשים בשל"ת וכשפרצה מלחמת ששת הימים, השתתף בקרבות על ‏ שכם ובכיבוש רמת הגולן. לאחר המלחמה רצה לעבור קורס צניחה ובתחילה ‏ נתקל בקשיים. אולם לאחר שנאבק על זכותו ולא ויתר, ניתן לו מבוקשו. ‏ לאחר הקורס הוצב באחת הסיירות המובחרות של צה"ל. הוא היה חייל טוב, ‏ מסור ונאמן לתפקידו. תמיד עשה את המוטל עליו ביעילות ובכישרון. הוא ‏ היה אהוב על מפקדיו ועל חבריו בזכות אפיו הטוב, יושרו והגינותו.‏ בסוף ספטמבר 1968 שוחרר רפי מהשירות הסדיר והתקבל ללימודים ‏ באוניברסיטה העברית בירושלים. לאחר שעשה שנה אחת בפקולטה ‏ למתמטיקה ולמדעי הטבע, גמלה בו ההחלטה, שעליו קודם כל להיבנות ‏ ולהתחזק באמונה, בתורה ובמצוות. לכן הפסיק את לימודיו באוניברסיטה ‏ לשנה אחת והלך ללמוד בישיבת "מרכז הרב" בירושלים. תוך ימים ספורים ‏ הבין, ששנה אחת לא תספיק לכך, וכעבור חודשיים החליט, כי דרך התורה ‏ תהיה דרכו לעתיד. הוא עסק בישיבה בלימוד התורה ביסודיות ובהתמדה ‏ והיה מתעמק ומדקדק בכל סוגיה. לומד היה ומשנן את דברי המפרשים, ‏ מסכמם לעצמו ואחר כך דן ומלבן את דעותיו עם חברים ועם רבנים. הוא ‏ התעניין בכל תחומי המעשה והמחשבה, כפי שנהג לומר: "כל העולם נברא ‏ על-ידי הקב"ה ועל כן כל הנעשה בו צריך לעניין אותנו". הוא נשא אישה ‏ ואמר להקים בית בירושלים. אמונתו השורשית, העמוקה, הייתה היסוד ‏ לבניין המשפחתי שהתחיל לבנות. מתוך הבניין הפרטי שאף לצאת אל הבניין ‏ הכללי, הלאומי, בחינוך ובהוראה. בהדרכת נוער כבר עסק בנערותו כחבר ‏ בתנועת "בני עקיבא", אולם הוא הכיר במיוחד בצורך לצאת אל הנוער; לא ‏ רק לנוער הדתי, אלא גם אל הנוער החילוני, שיש לחנך אותו ולהקנות לו ‏ אידיאלים וערכים, לגלות לו כי הקודש והחול משולבים זה בזה וכי החול ‏ ‏(הווה אומר המדעים, המדינה והצבא) כולו יונק את סמכותו ואת עוצמתו ‏ מהאמונה, מהתורה ומהמצוות. הוא חתר לחנך לשלמות ולא לחצאין, ‏ לעמקות ולא לשטחיות, לרוממות הרוח ולא למורך רוח. ואכן, עוד בזמן ‏ לימודיו בישיבה עשה את צעדיו הראשונים כמורה בבית-ספר, לקיים כמשמעו ‏ בתפילתנו היום-יומית: "ללמוד וללמד, לשמור ולעשות ולקיים את כל דברי ‏ התורה הזאת". כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים, עלה עם יחידתו לרמת הגולן. ‏ הוא עבר את כל מוראות המלחמה והשתתף בכל הקרבות האיומים בהר ‏ החרמון, נגד הקומנדו הסורי. לאחר שהסתיימה המלחמה הוטל על יחידתו ‏ לשמור על קו החזית במובלעת בסוריה. ביום י' בשבט תשל"ד (2.2.1974) בעת ‏ סיור בוקר באזור תל ענתר, עלה הזחל"ם שלו על מוקש והוא נהרג. הוא ‏ הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בהר-הרצל. השאיר אחריו הורים, אלמנה ‏ ובת, שנולדה רק חודשיים לפני נפילתו, ושני אחים ואחות. לאחר נופלו ‏ הוענקה לו דרגת סמל והוא הוכתר בתואר רב, מטעם הישיבה.‏ שטרן רפאל-אלחנן, יהי זכרו ברוך.‏