נחמיה אברהם

בן דניאל ושמחה. נולד ביום י"ז באייר תשי"ח (7.5.1958) בירושלים. כעבור ‏ כמה שנים התיישבה המשפחה במושב 'תעוז'. למד בבית-הספר היסודי ‏ המקומי 'מתתיהו' ובבית-הספר התיכון-עיוני-דתי 'אבן העזר'. מגיל צעיר בלט ‏ נחמיה בבגרותו הנפשית יותר משאר בני-גילו, עם-זאת, היה מעורה בחברת ‏ הילדים. היה ילד תקיף ונמרץ והרבה להתוכח על כל נושא. לפעמים נהג ‏ להעמיד למוריו שאלות נוקבות בענייני הדת. גילה עניין רב בתורת הקבלה. ‏ יחסיו עם בני-משפחתו היו חמים וכנים, ובכל שעת-פנאי נהג לעזור לאביו ‏ בעבודת המשק.‏ בראשית אוגוסט 1976 גויס נחמיה לצה"ל והוצב לחיל-הרגלים. במסגרת ‏ שירותו עבר קורס קשרים גדודיים חי"ר, קורס מ"כים חי"ר, קורס מ"כ ‏ ראש-אויר. את הקורסים סיים בציונים טובים והוצב ביחידת מרכז ‏ ארגון-הטסה של חיל-הרגלים.‏ ביום ה' באב תשל"ח (8.8.1978) נפל במילוי תפקידו. הובא למנוחת-עולמים ‏ בבית-העלמין הצבאי שבהר-הרצל בירושלים. השאיר אחריו הורים, שלושה ‏ אחים וחמש אחיות.‏ במכתב-תנחומים למשפחה כתב מפקדו: "דלות המלים להביע את אשר ‏ מרגיש אנוכי וכל חיילי היחידה וחבריו לנשק של נחמיה. סמל נחמיה אברהם ‏ ז"ל היה חייל מצטיין ביחידתנו, הוא שימש סמל ומופת לשאר החיילים ‏ במסירותו הרבה, בכנותו וביכולתו המקצועית הגבוהה. נחמיה מילא תמיד ‏ את כל המשימות שהוטלו עליו בדרך הטובה ביותר. הוא כבש את לבבות ‏ חיילי היחידה ומפקדיה בדרכו הצנועה, השקטה ונעימת-ההליכות. נחמיה ‏ יישאר חקוק בלב כולנו".‏ אברהם נחמיה, יהי זכרו ברוך.‏