יעקב אלסידווי

בן אסלן וג'נט. נולד ביום י"ח באלול תשט"ו (5.9.1955) בכפר-שלם, בדרומה ‏ של תל-אביב. משם עברה המשפחה ברוכת-הילדים לגור בקרית-שלום. את ‏ לימודיו היסודיים למד בבית-הספר 'רמז' שבתל-אביב. יעקב היה ילד ‏ נאה-למראה וחביב, אהוב על כל בני-המשפחה והשכנים. הרבה לקרוא את ‏ ספריי-המקרא וחי בדימיונו בעולם התנ"ך. כבר בגיל צעיר בלט ברוחו הטובה, ‏ ששרתה עליו תמיד, והיה חביבם של המורים והחברים לספסל-הלימודים. ‏ לבו היה פתוח לעזור לחברים. דאגתו הייתה נתונה למשפחה וביקש להקל על ‏ ההורים את עול הפרנסה על-ידי עבודה בחופשות - שלא יצטרך לבקש מהם ‏ מעות לבילוייו. בקרבת ביתו שכן מועדון שני-הנוער של הסביבה נתאספו בו. ‏ יעקב היה הרוח החיה של החברה ונהג לארגן מסיבות ותחרויות-ספורט. ‏ שיחק כדורגל בקבוצת הנוער. כן עסק בענף ההיאבקות וזכה לתעודה, ‏ המעידה כי הגיע למקום השני באליפות בתי-הספר בסביבה. משסיים את ‏ בחת-הספר היסודי נמנע ממנו להמשיך בלימודים מחמת המצב הכלכלי בבית ‏ והוא התחיל לעבוד במקומות-עבודה שונים כדי להתפרנס ולסייע לבני-ביתו.‏ בנובמבר 1973 גויס יעקב לצה"ל. לאחר הטירונות הוכשר כנהג-משאית, והועד ‏ לעסוק במקצוע זה ביחידת בית-הספר לצניחה ולהטסה.‏ כותב מפקד-היחידה: "הכרתי כחייל נהג ביחידה. הוא משך את תשומת-לבי ‏ בקולו הרועם, שהיה בו ניגוד גמור למידותיו הגופניות. החלטתי מיד, כי ‏ הבחור יתאים לעבוד אתי כנהג, ואכן צדקתי. נרקמה בינינו מערכת-יחסים, ‏ שהיא הרבה מעבר ליחסי-גומלין בין מפקד לפקודו. הבחור כבש אותי בקסמו ‏ האישי ותוך פרק-זמן קצר הפך לבן-משפחה אהוב על כולנו. בעבודתנו ‏ המשותפת ידעתי רק נחת ושביעות-רצון. היה אדם שאיננו מרבה בדיבור, אך ‏ כאשר מדובבים אותו, ידע להתבטא כאדם בוגר, ודבריו היו מלאי-תוכן ‏ והעידו על ניסיון-חיים".‏ יעקב הפיק סיפוק רב מעבודתו בצבא. אך זה לא האריכה ימים. ביום ט"ו ‏ באדר תשל"ה (26.2.1975) נפגע בתאונה והוא נפל בעת מילוי תפקידו. הובא ‏ למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי שבקרית-שאול. השאיר אחריו הורים, ‏ חמש אחיות ושלושה אחים.‏ במכתב-תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "יעקב היה סמל לשקט ‏ ולאורך-רוח, לעליצות ולמסירות-נפש, אשר ליוו אותו בכל אשר הלך. את ‏ תפקידו מילא באורח מושלם - באחריות ובזהירות. דמותו הצנועה והמסורה ‏ תלוה אותנו ותהיה סמל לחבריו".‏ אלסידווי יעקב, יהי זכרו ברוך.‏