ישראל ארזי ז"ל נולד בדן ביום ז' בתשרי תש"ח, ה-21.9.47 להוריו אטל ויעקב, יחד עם אחיו התאום אשר, ולהם אח גדול יהודה. מילדותו דרך נעוריו ועד נפילתו היה אדם שכולם אהבו. מלא שמחת חיים. מיודד עם כולם, צוחק, מתחבק וכולו לב ונשמה. סדר יומו היה עמוס וגדוש: היה מדריך בתנועה, תלמיד מצטיין במיוחד במתמטיקה, ספורטאי מחונן שידיו בכדורעף ורגליו בכדורגל, ועוד נשאר לו זמן לעבודה בחקלאות בגידולי השדה שכה אהב. ישראל זכור כמי שמתווכח בלהט על בעיות הקיבוץ, ועל הוויות העולם, אדם רגיש שאכפת לו ממה שקורה ומוכן תמיד לתת כתף. רגע- והוא רותח מכעס על עוול שנעשה, ומשנהו- מחייך, טופח על כתף ומבטיח: "יהיה טוב". ישראל המנהיג שלא רודף אחרי השררה והכבוד, שהרי המנהיגות הייתה טבועה ממילא באישיות הסוחפת. בצבא שירת בסיירת הצנחנים, וראה את השפיץ של 'חוד החנית'.ישראל כאילו נולד עם הכומתה האדומה. היה אדם, חבר ומפקד אהוב על חייליו ומפקדיו. ישראל היה איש של שלום שהאמין בשלום, בן אדם המוקף בחברים, שאהב את ביתו בדן והיה מאוהב בנטע חברתו, וכפי שאמרו חבריו: "גבר של אהבה".
ישראל נפל בקרב כראמה ביום כ"א באדר תשכ"ח, ה- 21.3.68, בפעולת התגמול נגד בסיסי המחבלים בעיירה אשר ממזרח לנהר הירדן, סמוך ליריחו. עיירה מימנה יצאו פעולות טרור רבות נגד ישראל. כאשר נפצע קשה בקרב, סירב להתפנות לפני שיפונו חבריו הפצועים ששכבו לידו.
סמל ומופת לגבורה ולאדם. יהי זכרו ברוך!