אליהו בהיר

בן חנן ועתליה. נולד ביום י"ח בתמוז תש"ה (29.6.1945) בקיבוץ גבעת-ברנר - ‏ סמוך לסיום מלחמת-העולם השנייה. למד בבית-הספר היסודי ובבית-הספר ‏ התיכון שבגבעת-ברנר. היה חבר ב'נוער העובד' ובגדנ"ע. מגיל בו החל להבין ‏ את הנעשה סביבו התנהלה בארץ מלחמת-השחרור, כאשר האב, ששירת ‏ בכוחות העבריים הלוחמים, נעדר לרוב מן הבית, בעוד לא הרחק מן הקיבוץ ‏ התחוללו קרבות כבדים.‏ משחר-נעוריו מצא אלי עניין רב במהלך הקרבות במלחמת-השחרור, וכל ‏ הספרות שתיארה אותם הייתה נהירה לו. בבית-הספר התיכון הכין עבודה ‏ יסודית על תקופת השואה, שגם בה גילה בקיאות רבה. כל אלה הנחו אותו, ‏ בבוא שעתו להתגייס לשירות סדיר, בנובמבר 1963, להתנדב ליחידה קרבית. ‏ הוא בחר בחיל-הצנחנים, אף כי מעצם טבעו שכנה בו נפש רכה ועדינה, שלא ‏ בנקל הסתגלה להוי הקשוח של יחידה זו. מפקדיו עמדו על תכונותיו ‏ המיוחדות, ולפיכך הועידו לו תפקיד של חובש-קרבי. במהלך השירות עבר ‏ קורסים של חובשים, צניחה, מ"כים והשתלמויות שונות. כחובש צנחן בדרגת ‏ רב"ט השתתף בקרב על שחרורו של ירושלים במלחמת ששת-הימים. שש ‏ שנים לאחר-מכן נטל חלק בקרבות על המעבר לגדה המערבית של ‏ תעלת-סואץ - במלחמת יום-הכיפורים. אופיו והתנהגותו בצבא זכו למידה ‏ רבה של הערכה מפי מפקדיו.‏ משסיים אליהו את השירות הסדיר, חייב המשק לעשות שנה בשירות ‏ התנועה. הוא פעל כמדריך בתנועה המאוחדת והיה נערץ על חניכיו, ששמרו ‏ על קשר עמו עד ליומו האחרון. שנתיים לאחר-מכן ביקש מן המשק לאפשר ‏ לו ללמוד באוניברסיטה. כיון שמבוקשו זה לא ניתן לו, החליט לעזוב את ‏ הקיבוץ וללמוד בכוחות עצמו. "עזבתי בית מסודר כדי לחיות כמו צועני - אך ‏ ללמוד" - כתב כעבור זמן אל מפקדו. ואמנם, נכונו לו ימים קשים. אך מן ‏ הלימודים לא הרפה. לבסוף קיבל עבודה במשרד-החוץ בירושלים, שתנאיה ‏ אפשרו לו להמשיך בלימודיו ואף לסיימם בהצלחה - בתואר מ.א. בהיסטוריה ‏ ובמדעי המדינה. הוא ביקש להמשיך ולהשתלם במסלול האקדמי.‏ בנובמבר 1975 נקרא לשירות-מילואים פעיל. תוך כדי שירות זה עלה על מטוס ‏ ‏'הרקולס', שקרתה בו תקלה והתרסק. באסון זה מצאו הוא וכמה מחבריו את ‏ מותם ביום כ"ב בכסלו תשל"ו (25.11.1975). הובא למנוחת-עולמים על אדמת ‏ גבעת-ברנר. השאיר אחריו אם ואח.‏ בהיר אליהו ('אלי'), יהי זכרו ברוך.‏