יצחק בידרמן

בן גרשון ז"ל וחסידה. נולד ביום כ"ח באייר תש"ד (14.6.1944) בשכונת ‏ שיבת-ציון שבדרום תל-אביב. בסביבה זו עשה את שנות ילדותו ונערותו. את ‏ חינוכו היסודי רכש בבית-הספר 'ביאליק'. לאחר-מכן נכנס לבית-הספר 'תיכון ‏ חדש' שבצפון העיר. בהשראת קרובת-משפחה הצטרף לתנועת 'השומר ‏ הצעיר', וכבר בצעדיו הראשונים התבלט בין חבריו, והפך תוך זמן קצר ‏ למדריך בתנועה והתמסר לה בכל להט-נעוריו. עול-הלימודים הקשה ‏ בגימנסיה הכביד על פעילותו החברתית. לפיכך ביקש לעצמו מסגרת קלה ‏ יותר, כדי שיוכל להקדיש את עיתותיו להדרכה, ולכן נרשם לבית-הספר ‏ המקצועי 'שבח'. בגדנ"ע קיבל הכשרה טרם-צבאית.‏ נאמן לעקרונות תנועתו החליט איציק לקשור את עתידו עם חיי קיבוץ. ‏ הצטרף לגרעין נח"ל 'עינת' ועשה את הטירונות בצבא. בשנת של"ת, ‏ שהוקצבה לו, הדריך את קן 'השומר הצעיר' בפתח-תקוה. בתום פרק-זמן זה ‏ חזר לאימונים, עבר קורס-צניחה ושובץ בנח"ל מוצנח. במסכרת זו השתתף ‏ בשחרור ירושלים בעת מלחמת ששת-הימים, וכעבור שש שנים - בקרבות ‏ עקובי-דם מעבר לתעלת-סואץ. בעקבות קורס-מ"כים עלה לדרגת רב"ט.‏ לאחר סיום שירות-החובה הצטרף איציק לקיבוץ זיקים. נשלח לסמינר ‏ ‏'אורנים'. ובתום שנתיים חזר למשק כמורה מוסמך והתחיל לעבוד בהוראה. ‏ בשנת 1969 יצא לראשונה לחוץ-לארץ - כמדריך במחנה-קיץ של תנועתו ‏ בארצות-הברית. הצצה חטופה זו בעולם הגדול השפיעה עליו עמוקות, ‏ ובמוחו נרקמה תכנית של טיול ברחבי0תבל, ואמנם הטיול יצא אל הפועל, ‏ בשנת 1972, והקיף חלקים מאירופה, ארצות-הברית, יפן, דרום-קוריאה, ‏ הונג-קונג, סיאם, הודו, פרס. כשחזר מן הטיול, נשאל: לאחר שראה ‏ צורות-חיים כה רבות ומגוונות, באיזו צורת-חיים מעדיף הוא לבחור לעצמו? ‏ איציק השיב בלא היסוס: ככל שהרבה להתבונן בדרכי העולם כן ברור לו, כי ‏ המקום הטוב ביותר לחיות בו הוא - קיבוצו זיקים. אבל רצונו לראות את ‏ העולם לא ידע שובע: הוא יצא לטיול ספארי, בטיסה מלונדון לקניה, ומשם - ‏ ברכב צמוד עד לדרום-אפריקה.‏ ‏'שיגעון הטיולים' של יציק היה רק אפיק אחד שבו שיקע את כמיהתו ‏ לפעילות. הוא מאס בחיי-שגרה וחי חיי-חברה אינטנסיביים. ביקש לדעת ‏ הכול, ליהנות מכל חדות-החיים. היה מרבה לרקוד במסיבות ומבקר תכופות ‏ בתיאטרון ובקולנוע. כחובב-מוסיקה מושבע מצא תמיד דרכים לשמוע ‏ קונצרטים מעולים. איציק היה בעל-יצרים ועם-זאת בן-אדם נוח לבריות, לא ‏ רב עם איש, לא פגע באחרים, לא השמיץ. כל-מה שעשה - ביושר עשה ‏ ובכנות. תמיד עזר - בלא עשיית חשבונות קטנוניים. הוא ניחן בכושר מופלא ‏ ליצור מגי בלתי-אמצעי עם אנשים, ילדים ומבוגרים כאחד. מצד אחר, לא ‏ התקשה כלל לחיות בגפו.‏ ביום כ"ב בכסלו תשל"ו (25.11.1975), נפל יציק כשהוא בשירות-מילואים ‏ פעיל, עקב תאונת-מטוס - בעת מילוי תפקידו. הובא למנוחת-עולמים ‏ בבית-העלמין הצבאי שבקרית-שאול. השאיר אחריו אם ואח.‏ בידרמן יצחק (יאיציק'), יהי זכרו ברוך.‏