תאריך לידה:
14 ביוני 1944
תאריך נפילה:
25 בנובמבר 1975
תקופת נפילה:
עד מלחמת שלום הגליל
שם היחידה:
גדוד חיר"מ 66 - 546; 7063; 7
קורות חיים:
בן גרשון ז"ל וחסידה. נולד ביום כ"ח באייר תש"ד (14.6.1944) בשכונת
שיבת-ציון שבדרום תל-אביב. בסביבה זו עשה את שנות ילדותו ונערותו. את
חינוכו היסודי רכש בבית-הספר 'ביאליק'. לאחר-מכן נכנס לבית-הספר 'תיכון
חדש' שבצפון העיר. בהשראת קרובת-משפחה הצטרף לתנועת 'השומר
הצעיר', וכבר בצעדיו הראשונים התבלט בין חבריו, והפך תוך זמן קצר
למדריך בתנועה והתמסר לה בכל להט-נעוריו. עול-הלימודים הקשה
בגימנסיה הכביד על פעילותו החברתית. לפיכך ביקש לעצמו מסגרת קלה
יותר, כדי שיוכל להקדיש את עיתותיו להדרכה, ולכן נרשם לבית-הספר
המקצועי 'שבח'. בגדנ"ע קיבל הכשרה טרם-צבאית.
נאמן לעקרונות תנועתו החליט איציק לקשור את עתידו עם חיי קיבוץ.
הצטרף לגרעין נח"ל 'עינת' ועשה את הטירונות בצבא. בשנת של"ת,
שהוקצבה לו, הדריך את קן 'השומר הצעיר' בפתח-תקוה. בתום פרק-זמן זה
חזר לאימונים, עבר קורס-צניחה ושובץ בנח"ל מוצנח. במסכרת זו השתתף
בשחרור ירושלים בעת מלחמת ששת-הימים, וכעבור שש שנים - בקרבות
עקובי-דם מעבר לתעלת-סואץ. בעקבות קורס-מ"כים עלה לדרגת רב"ט.
לאחר סיום שירות-החובה הצטרף איציק לקיבוץ זיקים. נשלח לסמינר
'אורנים'. ובתום שנתיים חזר למשק כמורה מוסמך והתחיל לעבוד בהוראה.
בשנת 1969 יצא לראשונה לחוץ-לארץ - כמדריך במחנה-קיץ של תנועתו
בארצות-הברית. הצצה חטופה זו בעולם הגדול השפיעה עליו עמוקות,
ובמוחו נרקמה תכנית של טיול ברחבי0תבל, ואמנם הטיול יצא אל הפועל,
בשנת 1972, והקיף חלקים מאירופה, ארצות-הברית, יפן, דרום-קוריאה,
הונג-קונג, סיאם, הודו, פרס. כשחזר מן הטיול, נשאל: לאחר שראה
צורות-חיים כה רבות ומגוונות, באיזו צורת-חיים מעדיף הוא לבחור לעצמו?
איציק השיב בלא היסוס: ככל שהרבה להתבונן בדרכי העולם כן ברור לו, כי
המקום הטוב ביותר לחיות בו הוא - קיבוצו זיקים. אבל רצונו לראות את
העולם לא ידע שובע: הוא יצא לטיול ספארי, בטיסה מלונדון לקניה, ומשם -
ברכב צמוד עד לדרום-אפריקה.
'שיגעון הטיולים' של יציק היה רק אפיק אחד שבו שיקע את כמיהתו
לפעילות. הוא מאס בחיי-שגרה וחי חיי-חברה אינטנסיביים. ביקש לדעת
הכול, ליהנות מכל חדות-החיים. היה מרבה לרקוד במסיבות ומבקר תכופות
בתיאטרון ובקולנוע. כחובב-מוסיקה מושבע מצא תמיד דרכים לשמוע
קונצרטים מעולים. איציק היה בעל-יצרים ועם-זאת בן-אדם נוח לבריות, לא
רב עם איש, לא פגע באחרים, לא השמיץ. כל-מה שעשה - ביושר עשה
ובכנות. תמיד עזר - בלא עשיית חשבונות קטנוניים. הוא ניחן בכושר מופלא
ליצור מגי בלתי-אמצעי עם אנשים, ילדים ומבוגרים כאחד. מצד אחר, לא
התקשה כלל לחיות בגפו.
ביום כ"ב בכסלו תשל"ו (25.11.1975), נפל יציק כשהוא בשירות-מילואים
פעיל, עקב תאונת-מטוס - בעת מילוי תפקידו. הובא למנוחת-עולמים
בבית-העלמין הצבאי שבקרית-שאול. השאיר אחריו אם ואח.
בידרמן יצחק (יאיציק'), יהי זכרו ברוך.