תאריך לידה:
27 בנובמבר 1958
תאריך נפילה:
05 באוקטובר 1978
תקופת נפילה:
עד מלחמת שלום הגליל
שם היחידה:
מ. ארגון הטסה 860 -מרהו"ם
קורות חיים:
בת שלום ויונה. נולדה ביום ט"ו בכסלו תשי"ט (27.11.1958) בקיבוץ אושה. היא למדה בבית-הספר היסודי שבגוש זבולון וסיימה את לימודיה בבית-הספר התיכון 'כרמל זבולון' שביגור, במגמה ההומנית. שרה הייתה ילדה ערה, מאז עמדה על דעתה. בגיל הגן ידעה לקרוא ספרים ולבית-הספר נכנסה ישר לכיתה ב'. הייתה ילדה מיוחדת באופיה, בכישוריה ובתבונתה. כל שנות-לימודיה נטלה שרה חלק בפעילויות-הנוער השונות, הן במסגרת בית-הספר והן במסגרת תנועת 'הנוער העובד והלומד', שהייתה בו חברה מכיתה ז' עד כיתה י"ב. היא נטלה חלק במחנות-קיץ וניהלה, יחד עם חברה, יומן-רשימות מהוי הלימודים והחברה שבשלושת קיבוצי הגוש. שרה אהבה לקרוא ספרים טובים, הייתה מאזינה למצעדי הפזמונים ונוטלת חלק בדירוגם. על כך קיבלה פרסי תקליטים. בחברה הייתה מקובלת מאוד, הכירה את כולם והייתה בקיאה במתרחש. היא הייתה נערה תוססת ופעלתנית, שופעת הומור ומקורית בגישתה לדברים. בתום לימודיה, יצאה שרה לשנת שירות בקליה. מיד השתלבה יפה בעבודה ובחברה. היא הועסקה בעבודות-המשק השונות - בפעוטון, בגן-הירק, בחד-האוכל - ובזמנה הפנוי טיפלה בספרייה. בחברה התבלטה בערנותה ובגילוי-לבה, ובעבודה באו לגילוי הרצינות והאחריות שאפינו אותה. שרה גויסה לצה"ל ביום 28 בנובמבר 1977. היא התנדבה לחיל-הצנחנים. לאחר הטירונות עברה קורס אריזת-מצנחים ובעקבותיו הייתה למאחזקת מצנחים, מקצועה העיקרי בשירות. שרה השתתפה גם בקורס-צניחה, שסיימה בהצלחה. "היית חיילת מסורה מאין כמוך", כתב מפקד היחידה שלה. "מוכשרת ונכונה לעל פעולה שהוטלה עליך. וכל-זאת ללא סייג, כביטוי מובהק לחינוך נעלה של הקרבה למען המולדת, אשר קטף את פריו בעת התנדבותך לחיל המעולה בין חילות צה"ל ולתפקיד הקשה ביותר שבחיל זה. את תפקידך כמקפלת-מצנחים עשית באחריות ובדבקות עילאית, שהרי בחיי אדם עסקת!" במסירות של בת נאמנה הקפידה שרה לכתוב להוריה. וכל מכתב אמר שביעות-רצון, רוח טובה, אהבה והערכה להורים, הצנעת הישגים ולעולם לא טענות או רטינות על קשיים. תמיד היה "הכל בסדר". ביום 5 באוקטובר 1978 נספתה שרה בתאונת-דרכים בעת מילוי תפקידו. הובאה למנוחת-עולמים בבית-העלמין שבקיבוץ אושה. השאיר אחריו הורים ושני אחים. במכתב-תנחומים למשפחה השכולה, כתב מפקד היחידה: "מעטות היום הבנות שבוחרות בתפקיד מקפלת-מצנחים, שמחייב עבודה פיסית קשה ולעתים אפורה תוך הרגשת אחריות עצומה לחיי-אדם. בתכם התנדבה לתפקיד זה ועשתה זאת תוך הרגשת שליחות ובדבקות שסחפה את חברותיה. היינו גאים שבנות כמו שרה, עם רקע, שורשים ומוטיבציה, מצטרפות ליחידתנו". משפחתה וקיבוצה הוציאו לאור חוברת לזכרה. זבולוני שרה ('שרה'לה'), יהי זכרה ברוך.