יהודה- אסף אריה

יהודה, בן רחל ואורי, נולד ביום י"א בתמוז תשי"ב (4.7.1952) בירושלים. הוא ‏ למד בבית-הסר היסודי "מעלה" ובבית-הספר התיכון הדתי "מעלה" בירושלים. ‏ יהודה היה תלמיד חרוץ ושקדן והרבה לקרוא ספרים מתוך סקרנות ללמוד ‏ דברים חדשים ומתוך רצון להרבות דעת. בשעות הפנאי אף השתתף בשיעורי ‏ גמרא. נוסף על עניינו בתחום העיוני הקדיש מזמנו לתחום הגופני. הוא ‏ הצטיין בספורט וזכה בתעודות הצטיינות על הישגיו במקצועות האתלטיקה. ‏ הוא היה פעיל גם בתנועת הצופים והשקיע מרץ רב בהדרכת חניכיו בשבט ‏ ‏"משואות".‏ יהודה גויס לצה"ל בסוף יולי 1970 והוצב לנח"ל. יחד עם חבריו היה בין מקימי ‏ גרעין "איתן" שהתיישב ברמת מגשימים. במהלך שירותו עבר קורס צניחה, ‏ קורס מדריכי קליעה ולבסוף נשלח לקורס קצינים. אחרי-כן הוצב כמדריך ‏ בבית-הספר לקצינים וזכה שם להערכת מפקדיו וחניכיו, שראו בו קצין טוב, ‏ מדריך מצוין וחבר נאמן. בכל תקופת שירותו בצבא, שימש יהודה דוגמה ‏ ומופת בכוח הרצון שלו, במסירותו לחייליו ובידע המקצועי שלו. הוא השקיע ‏ מחשבה רבה בגיבוש עקרונות הלימוד ובהקניית החינוך והאימון הצבאי. ביום ‏ הראשון למלחמת יום הכיפורים פיקד יהודה על כוח החסימה, שהגנה על ‏ רמת-מגשימים. למחרת היום פיקד על נגמ"ש, שיצא לחלץ את לוחמי תל אל-‏ סאקי שבדרום רמת-הגולן.‏ ביום י"א בתשרי תשל"ד (7.10.1973), נפגע יהודה ונהרג בקרב היתקלות עם ‏ כוח חי"ר ושריון של הסורים, סמוך לתל אל-סאקי. הוא הובא למנוחת-‏ עולמים בבית-העלמין בהר הרצל. השאיר אחריו הורים ושלושה אחים ‏ ואחיות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סגן.‏ חבריו בתנועת הצופים בירושלים הוציאו לאור ספר לזכרו בשם "וזאת ‏ ליהודה", ובו כלולים דברים על דמותו, שאמרו ההורים, בני-המשפחה וחבריו.‏ הוריו תרמו לזכרו שני ארונות ושני שלטים לבית-הכנסת בירושלים.‏ אריה יהודה, יהי זכרו ברוך.‏