אשר יוסף

בן רפאל וחנה. נולד ביום ט' בשבט תשי"ג (25.1.1953) בעדן, כילד רביעי ‏ למשפחה בת עשרה ילדים. בשנת 1966 עלתה המשפחה לארץ והתיישבה ‏ בתל-אביב. אשר כבר הספיק לעשות שבע שנות-לימודים בעדן. שנה אחת ‏ למד בבית-הספר היסודי 'תחכמוני' שבמקום-מגוריו, בשנה זו העשיר את ‏ ידיעותיו. התאקלם יפה מבחינה חברתית ונתקבל לבית-הספר התיכון-עירוני ‏ ט' - במגמה הריאלית. כעבור ארבע שנים עמד בבחינות-הבגרות, בציונים ‏ גבוהים, במיוחד במקצועות מתמטיקה ופיסיקה.‏ בעת הלימודים היה אשר חבר הגדנ"ע ועבר בו קורס-מ"כים. היה חבר ‏ בתנועת-נוער, הקדיש מזמנו לעיסוקי ספורט והיה שחיין טוב. אולם, בראש ‏ כל מעייניו עמדו הלימודים והתקוה להמשיכם לאחר השירות הצבאי ולזכות ‏ להשכלה אקדמית.‏ אשר היה בחור אינטליגנטי, שאפתני, ער ומקובל על הבריות. בכל ‏ ארוחות-חייו קיים את מצות 'ואהבת לרעך כמוך' ושאר מצוות שלמד בביתו ‏ ספוג-התורה.‏ באוגוסט 1971 גויס אשר לשירות הסדיר במסגרת הנח"ל. עבר קורס-מ"כים ‏ והועלה לדרגת רב"ט. בהמשך השירות הועבר לחיל-הרגלים וקיבל בו דרגת ‏ סמל. בהמלצה להעלאה זו נאמר: "חייל טוב, ממושמע ומסודר. ממלא ‏ תפקידו באורח מעולה. אחראי". אשר השתתף במלחמת יום-הכיפורים, ‏ ותוך-כך הועלה לדרגת סמל-ראשון.‏ לאשר נותרו עוד חודשיים עד לשחרורו משירות-חובה. הוא תכנן תכניות ‏ מעשיות להמשך הלימודים במוסד להשכלה גבוהה. לא ידע עדיין במדויק ‏ באיזה מקצוע יבחר, אך היה לו ברור שיהיה קשור במתמטיקה. ספרי-לימוד ‏ במקצוע זה ליווהו לכל-מקום. ואז נקטעו לפתע חייו - נפל קרבן לים האכזר - ‏ בעת שירותו - ביום ט"ז בסיוון תשל"ה (5.6.1974). הובא למנוחת-עולמים ‏ בבית-העלמין הצבאי שבקרית-שאול. השאיר אחריו הורים, שבע אחיות ושני ‏ אחים. ‏ יוסף אשר, יהי זכרו ברוך.‏