רחל יוסף

בן שינו ודליה. נולדה ביום ה' בחשוון תשי"ז (25.10.1956) בכפר-זכריה. סיימה ‏ את לימודיה בבית-הספר היסודי שבמושב שריגים ולמדה שלוש שנים ‏ בבית-הספר התיכון 'אבן העזר' שבמושב נחם. בעת לימודיה הייתה בגדנ"ע ‏ ויחד עם חבריה השתתפה בצעדות ובמסעות ברחבי-הארץ. רחל הייתה ‏ חובבת-שירה, הרבתה לקרוא ספרי משוררים ואף משכה בעט וכתבה שירים ‏ ליריים מלאי תוגה ורגש. יומן-חייה העיד על רמת כתיבה ועל כושר-ביטוי. ‏ לפני גיוסו לצה"ל עבדה פרק-זמן כמלצרית בבית ההארחה שבקיבוץ ‏ מעלה-החמישה ובמושב שורש.‏ רחל גויסה לצה"ל בתחילת דצמבר 1974. כבר בטירונות קנתה לה חברות ‏ רבות בזכות צניעותה ואצילותה, טוב-לבה ונכונותה לעזור לכול. עם סיום ‏ הטירונות הוצבה רחל לבית-ספר לצניחה כמקפלת-מצנחים. את הקורס ‏ סיימה בהצטיינות. במהרה השתלבה רחל בין שאר המקפלות ועשתה את ‏ מלאכתה האחראית לשביעות-רצונם של הממונים עליה. שמה הטוב, נכונותה ‏ להיות לעזר וזריזות-ידיה היו לשם דבר ביחידה, וכאשר היו זקוקים לחובשת ‏ ביחידה פנו אליה. ציין מפקדה: "למען האמת, אם הסכמתי שתצא מהמחלקה ‏ שלי לקורס חובשות הרי זה רק בגלל הטוב שיש בה והטוב שיכולה לתרום ‏ לאחרים - ובמקרה זה במרפאה". נזכר ד"ר רוטנברג, מפרד המרפאה: "אצל ‏ רחל לא היה קיים מושג של 'אני סיימתי את תפקידי, זה צריך לעשות מישהו ‏ אחר'. כל חייל שנכנס למרפאה, בכל-עת ובכל-שעה, זכה לטיפול הטוב ביותר ‏ והמסור ביותר ולא אחת על חשבון החופשה, המנוחה… רחל לא נרתעה מכל ‏ סוג של עבודה, ומעולם לא נשמעה טרוניה מפיה. אצל רחל כל דבר היה ‏ תמיד מלווה חיוך של אהבה וטוב-לב, ובטוחני שהרוך והעדינות והמלה ‏ הטובה הועילו לחולים יותר מהתרופות שקיבלו".‏ ביום ט"ו בחשוון תשל"ו (20.10.1975) נפלה רחל בעת מילוי תפקידה. הובאה ‏ למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בהר-הרצל שבירושלים. השאירה ‏ אחריה הורים, חמש אחיות ואח.‏ במכתב-התנחומים למשפחה כתב מפקדה: "אנו, מפקדיה וחבריה - אהבנו ‏ אותה. הייתה בה אצילות שהקרינה על כל סביבתה… תמיד הייתה מלאת ‏ שמחה והדביקה בה את כל סביבתה בחן ובקסם רב כל-כך… טוב-לבה ‏ ונכונותה לעזור לכל אחד יישארו לסמל. אוזנה הייתה קשובה לכל חבר, ‏ בסבלנות, ברוך, מוכנה לותר על כל מה שיש לה למען חבריה".‏ חבריה קראו על-שמה את גינת המרפאה שבם 'גינת רחל'.‏ יוסף רחל, יהי זכרה ברוך.‏