יחזקאל קלי

בן דוד ז"ל והלדה. נולד ביום כ"ז בסיוון תש"ז (15.6.1947) בעיר בומביי ‏ שבהודו. בהודו למד איזי בבית-ספר יסודי. בשנת תשכ"ה עלה לבדו ארצה, ‏ בעקבות אחותו הבכירה שעלתה 10 שנים לפניו. בארץ רכש לו את יסודות ‏ השפה העברית באולפן שבאבן-שמואל. כאשר עלו הוריו ובני-משפחתו ארצה, ‏ נחלץ מיד לעזרתם ותמך בהם ככל-יכולתו. הוא נתקבל לעבודה בבית-חרושת ‏ לזכוכית ליד ראשון-לציון. משם עקרה המשפחה לחיפה ואיזי נתקבל לעבודה ‏ בית-החרושת 'המגפר'. איזי היה קשור מאוד למשפחתו ובפרט לילדי אחותו ‏ הבכירה. מטבעו היה עליז מאד, וידע לתת כבוד למבוגרים ממנו.‏ יחזקאל גויס לצה"ל באמצע מאי 1966 והוצב לחיל-הצנחנים. לאחר שעבר ‏ קורס-טבחים הועבר כטבח לבית-הספר לצניחה ושם עשה את שירותו הצבאי. ‏ בהשפעת חבריו עשה בהצלחה קורס-צניחה וענד בגאוה את כנפי-הצניחה ‏ המוכספות. איזי שירת שלוש שנים בשירות חובה, ובתעודת-השחרור נרשמה ‏ התנהגותו כ"טובה מאוד".‏ לאחר השחרור נשא יחזקאל אישה ובנה את ביתו בקרית-שמריהו, ליד חיפה. ‏ הוא התחיל לעבוד בבית-החרושת 'אתא', במחלקת הקורדרוי, והיה מרוצה ‏ בחלקו. היה מאושר מאוד, כאשר נולדו לו שני בניו. הוא היה גאה בהם ולא ‏ עזבם לרגע, וגם כאשר יצא מדי-פעם לשירות-מילואים לא עבר יום מבלי ‏ שיתקשר לביתו טלפונית וישוחח עם בני-משפחתו. איזי רחש כבוד מיוחד ‏ להורי אשתו אשר עזרו רבות לזוג הצעיר בצעדיו הראשונים. איזי ואשתו ‏ ניהלו בית פתוח, וחבריהם הרבים שיחרו לפתחם.‏ בסוף אפריל 1976 נקרא איזי לשירות פעיל, וביום י באייר תשל"ו (10.5.1976) ‏ נפל בעת מילוי תפקידו. הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין שבצור-שלום. ‏ השאיר אחריו אישה ושני בנים, הורים (אביו נפטר זמן קצר לאחר נפול בנו), ‏ שתי אחיות ואח.‏ במכתב-תנחומים לאלמנה כתב מפקדו: הכרתי את יקירך שנים רבות בשירותו ‏ המסור והנאמן ביחידה. שקט וצנוע היה ונחבא אל הכלים. נכונותו לעזור ‏ לזולת ולסיים עבודתו במהרה ולשוב ולשהות במחצית משפחתו - היו ‏ בראש-מעייניו. תמיד דאג להזכיר לנו שהאישה והילדים מחכים לו בבית".‏ קלי יחזקאל ('איזי'), יהי זכרו ברוך.‏