ארנון רייס

בן נתן ואורה. נולד ביום ו' בחשוון תש"ב (27.10.1941) בקיבוץ איילת-השחר. ‏ כשפרצה מלחמת-השחרור הועבר, יחד עם כל ילדי-הקיבוץ, לחיפה, למושבה ‏ הגרמנית, ושם התחיל את לימודיו בכיתה א' בבית-הספר שנפתח במיוחד ‏ בשביל הילדים המפונים. עם שוך הקרבות בגליל חזרו הילדים לקיבוצם ‏ והמשיכו את חיי הלימודים והחברה בבית-הספר. בשנת 1952 עברה המשפחה ‏ לקיבוץ הגושרים, וארנון סיים את לימודיו בבית-הספר היסודי של קיבוץ ‏ דפנה השכן. בשנת 1956 הוחלט לקלוט ילדים, שסיימו את לימודיהם בבית-‏ הספר היסודי, להמשך לימודיהם בקיבוץ, ולפתוח כיתה ט' בקיבוץ הגושרים. ‏ בחבורה זו, קבוצת 'דרור', המורכבת מילדי הגושרים ומילדי-חוץ, למד ופעל ‏ ארנון בכיתות ט' עד י"א. את שנת-הלימודים האחרונה עשתה הקבוצה ‏ בקיבוץ עין-חרוד מאוחד. ארנון השתלב יפה בחיי הלימודים והחברה ‏ ולמסיבת-הסיום המרשימה תרם מפזמוניו העליזים שחיבר ברוח טובה של ‏ שובבות והומור.‏ מילדותו היה ארנון קשור לטבע ולנופי-הארץ. הוא חונך כחקלאי ואהב את ‏ עבודת-האדמה. העבודה החקלאית הייתה בשבילו מצווה קדושה, גורם של ‏ סיפוק אישי עמוק וביטוי ליחס הפנימי לקרקע ולצומח. הוא העמיק קשר זה ‏ בלימוד ובקריאה. ארנון הרבה לטייל ברחבי-הארץ, כשכל טיול היה מבצע ‏ שיש להכינו בקפידה ואחר-כך ליהנות מכל רגע. בחופשת הקיץ, בשנת 1958, ‏ השתתף בסמינר מדריכים מטעם חטיבת בני הקיבוץ המאוחד באפק ומאז היה ‏ פעיל בהדרכה. בילדותו ובנערותו נסע ארנון פעמיים לטיולים בחוץ-לארץ, עם ‏ אמו. הוא התרשם מאוד מנופי שוויצריה ואנגליה ונתן להם ביטוי ברישומיו. ‏ הוא החליט לא להתגייס לצה"ל מיד עם סיום לימודיו אלא למסור תחילה את ‏ שנת שירותו לתנועה, שנה שכל בן-קיבוץ מקדיש לתנועה לפני או אחרי ‏ שירותו הצבאי. בשנה הזו שימש כרכז אזור גלבוע של חטיבת בני הקיבוץ ‏ המאוחד; מקום מושבו היה בבית השיטה, ומשם עבר ביישובי האזור והפעיל ‏ את תאי החטיבה.‏ ארנון גויס לצה"ל באוקטובר 1961 והתנדב לחיל-הצנחנים. הוא התקדם ‏ במהירות ובהצלחה בתפקידו, סיים את הטירונות ואת קורס הצניחה, אחרי-כן ‏ נשלח לקורס-מ"כים ועסק בהדרכה. בשנה האחרונה לשירות הסדיר ניתנה לו ‏ האפשרות לעבור קורס-קצינים, אך הוא העדיף להישאר בסיירת ששירת בה ‏ ולוותר על הקצונה. ארנון בלט בשאיפתו לסדר ובעמידתו בכל הדרישות ‏ הקפדניות במשך שירותו. הוא ראה את הצבא כמכשיר הכרחי לשמירה על ‏ קיום העם ועל-כן החליט למלא את תפקידיו במלוא המסירות והמרץ. הוא ‏ אהב את תפקידו ואת חבריו לסיירת ונהנה מאוד מהסיורים, ברגל וברכב, ‏ בנופי הארץ.‏ בתום שירותו הצבאי חזר ארנון לעבודת האדמה בקיבוצו ונשא לאישה את ‏ חברתו מילדות - נגה. המשפחה התרחבה אט-אט, בשנת 1974 נולד להם בנם ‏ השלישי. ארנון הקדיש כל שעה פנויה לילדיו, ערך טיולים רבים עמם וחינכם ‏ על-פי עקרונותיו. בשנת 1971 התחיל ארנון ללמוד בפקולטה לחקלאות של ‏ האוניברסיטה העברית ברחובות, במגמת גידולי-שדה. על-אף ההפסקה ‏ בלימודים, שנכפתה עליו כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים, הצליח לסיים את ‏ לימודיו בהצלחה, בשנת 1974. ארנון חזר לקיבוצו והקדיש את כל מרצו לשני ‏ המוקדים בחייו - המשפחה והילדים; פיתוח ענף גידול-הכותנה.‏ בשנים שלאחר השחרור מהשירות הסדיר נקרא ארנון לפרקים של שירות-‏ מילואים. הוא נטל חלק במלחמת ששת-הימים בכיבוש מוזיאון רוקפלר ‏ ובפריצה לעיר העתיקה. במלחמת יום-הכיפורים היה בין צולחי התעלה ונטל ‏ חלק בקרבות הקשים שהתחוללו מעבר לתעלה.‏ ביום כ"ב בכסלו תשל"ו (25.11.1975) נפל ארנון בעת מילוי תפקידו בשירות-‏ מילואים פעיל. הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין שבקיבוץ הגושרים. ‏ השאיר אחריו אישה, בת, שני בנים, הורים, אחות ואח.‏ ארנון רייס, יהי זכרו ברוך.‏