יובל שלום

בן מאיר ושרה. נולד ביום כ"ח בתמוז תשי"ח (15.7.1958) בירושלים. סיים את ‏ לימודיו היסודיים בבית-הספר ע"ש הנרייטה סאלד שבירושלים ואחר-כך עבר ‏ לבית-הספר התיכון 'בית-חינוך' שבעיר. כאן סיים את לימודיו התיכוניים ‏ במגמה ביולוגית. הוא היה תלמיד טוב, חרוץ ושקדן, הרבה להשקיע מזמנו ‏ וממרצו בלימודים וראה את פרי-עמלו בהישגיו הטובים.‏ יובל היה ספורטאי נלהב. את עתות-הפנאי שלו בילה תמיד במגרש הכדורסל, ‏ הרבה להתאמן ולשחק. הוא נמנה עם שחקני קבוצת הכדורסל של בית-ספרו ‏ ואחר-כך התחיל לשחק במסגרת קבוצת הנוער של 'הפועל' ירושלים, שם ‏ השקיע את מרב מרצו וזמנו באימונים ובתחרויות. הוא גם עסק בלימוד עיוני ‏ של הכדורסל, הרבה לקרוא ספרים בתחום זה, רכש ידע מתוך חוברות ‏ מקצועיות ואסף מאמרים ותצלומים על שחקנים גדולים. יובל גם עסק ‏ בשחייה ובגיל עשר כבר הספיק לצלוח את הכנרת. בשנת 1975 נשלח מטעם ‏ העירייה ובית-ספרו לחוץ-לארץ לצורכי הסברה ועשה בגרמניה ובדנמרק ‏ חודש ימים. מספרת מורתו רבקה: "זוכרת אני את יובל בן השש-עשרה, קצת ‏ מבוגר מבני-גילו אך תמיד מתמרד ושואף להיות עצמאי. מגלה יחס רציני ‏ ללימודים ורוצה לרדת לעומקם של דברים. פעיל בדיונים בכיתה ובשיעורי ‏ החברה. מצאתי ביובל שני צדדים: יובל רציני ומתמסר ללימודיו, ולעומתו ‏ יובל עליז ושמח שאת חיוכו לא אשכח לעולם".‏ יובל גויס לצה"ל בתחילת נובמבר 1976 והתנדב לשרת בסיירת 'שקד'. לאחר ‏ הטירונות כשהוצב לחיל-הרגלים, השלים קורס-צניחה, קורס נהגי-נגמ"ש ‏ ולאחריו קורס-סיור. הוא היה ללוחם מן השורה הראשונה בצה"ל, חייל ‏ מעולה, מסור ונאמן. את התפקידים שהוטלו עליו מילא בדייקנות. הוא היה ‏ חבר טוב ורע מסור. יהי רציני ומקובל על חבריו ליחידה, והם אהבוהו כאח. ‏ תמיד היה נכון לחוש לעזרת הזולת במעשה ובעצה. מעולם לא נהג ‏ במשוא-פנים, והכול ידעו שעל יובל אפשר לסמוך תמיד. יחד עם חבריו ‏ השתתף במבצע ליטני וחש על בשרו מהי לחימה בשדה-הקרב.‏ בתחילת 1978 הוחלט על פירוק הסיירת ופיזור חייליה ביחידות השונות של ‏ צה"ל. יובל התעצב מאוד כששמע על כך, אך עצבותו חלפה כשנודע לו שהוצב ‏ עם מרבית חבריו בחיל-המודיעין. הוא השתלב מהר ביחידתו החדשה, קנה לו ‏ חברים נוספים ורכש את לבם של מפקדיו החדשים.‏ ביום א' באב תשל"ח (4.8.1978) נפל יובל במילוי תפקידו. הובא ‏ למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בהר-הרצל שבירושלים. השאיר אחריו ‏ הורים, אחים ואחות.‏ במכתב-תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "יובל היה חבר ביחידה ‏ מובחרת, אחד הלוחמים המובחרים בה. יובל היה לוחם מעולה, אדם שקט, ‏ צנוע, בעל חיוך ביישני ויפה-תואר. הוא הגיע אלינו עם חבריו מיחידה אחרת, ‏ לאחר שהקפדנו להביא ממנה את הטובים ביותר. לאחר אימונים קשים ‏ ומפרכים נשארו רק הלוחמים המעולים, ויובל ביניהם. בעל תושייה רבה, בעל ‏ כושר-גופני רב ודבקות במשימה…"‏ משפחתו עשתה להנצחת שמו במועדון, באחד מבסיסי-צה"ל.‏ שלום יובל, יהי זכרו ברוך.‏