רון אדלר

תאריך לידה:
02 בינואר 1957
תאריך נפילה:
13 בינואר 1976
דרגה:
טוראי
שנת נפילה:
1976
תקופת נפילה:
עד מלחמת שלום הגליל
שם היחידה:
פלוגת סיור 5173
מקום קבורה:
חיפה
קורות חיים:
בן יוסף וארלט. נולד ביום כ"ט בטבת תשי"ז (2.1.1957) בקרית-ביאליק. למד ‏ בבית-הספר היסודי-ממלכתי שבקרית-ביאליק והמשיך בלימודיו בבית-הספר ‏ הריאלי שבחיפה. היה חבר בתנועת-הנוער 'הצופים', גדוד 'שחף', שבט ‏ ‏'הכרמל' בחיפה. היה נער רגיש ועדין ואוהב שירה, ואף כתב שירים מגיל ‏ צעיר. מנהל בית-הספר הריאלי כתב עליו ש"היה צעיר בעל נפש עדינה ויפה ‏ ושאף אל עולם טוב מזה שקיים במציאות, וכנראה לא מצא אותו…" כששב ‏ מטיול באירופה, בגיל 17, התחיל לכתוב שירים. את שיריו הקשים והחושפים ‏ נהג לכתוב על דפים שתלש ממחברות התלמיד שלו. באחד משיריו המוקדמים ‏ הוא כותב: "עכשיו אני ב75- /לפני עשר דקות הייתי ב74-/מה תלד 75?/ מה ‏ ילד יום?/ מה יהא עליך עולם?/מה יהא עליכם אנשים?/מה יהא עליך ‏ רותי?/מה יהא אתך אייל?/ואתה אבא?/ואמא?/ואליק והורית?/ורעילה?/מה ‏ יהא עליכם?/ - אלוהים,/שמור עליהם/אנא, אנא, אנא/בשם כל ‏ הכאבים/שמור עליהם/א-נ-א".‏ רון גויס לצה"ל ביום 4.8.1975 והתנדב לשרת בסיירת-צנחנים. הספיק לעבור ‏ קורס חובשים-קרביים.‏ רון נפטר בעת שירותו הצבאי - ביום י"א בשבט תשל"ו (13.1.1976), והוא בן ‏ ‏19. הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי שבחיפה. השאיר אחריו ‏ הורים ואח בוגר ממנו.‏ במכתב-תנחומים למשפחה השכולה מאת מפקד-המחלקה הישיר של רון ‏ נאמר: "כמפקדו של רון וכמי שהיה אתו במגע אישי והכיר אותו מקרוב, ‏ הייתי רוצה להעביר לכם את רגשותי הכנים ואת רגשות חבריו-לנשק".‏ בעיזבונו של רון נמצאו 175 שירים, וכן קטעי-יומן. השירים נדפסו והוצאו ‏ יחד כספר 'בשם כל הכאבים', בהוצאת ספריית הפועלים, בדצמבר 1976. ‏ הספר יצא באחת-ישרה מהדורות וזכה להרבה תגובות חמות, מאמרי-הערכה ‏ וביקורת בכל העיתונים וכתבי-העת. במבוא לספר כותב המשורר נתן יונתן: ‏ ‏"אדם נמלא פליאה ופחד בפני מעשה נחרץ של עלם בן תשעה-עשר אביבים. ‏ איזו אימה רחפה על נשמתו להדוף אותה אל האין. כמה כוח, כמה אומץ ‏ נדרש לגזור על עצמו במו-ידיו חידלון, ולהטיח בפני העולם כזה אשם וכזאת ‏ אחריות. וכמה ייאוש באותה החלטה אישית, מלאת בדידות וכאב - להיפרד ‏ מהחיים. שירים שכתב בצר לו יישארו עדות-נצח לנפתולי-נפשו שלא ידעה ‏ מנוחה. אתה שומע בהם את כל סולם הצלילים של נפשו: מן הרך, העדין, ‏ הלירי, המתגעגע, ועד לצלילי סופה ומרי. קללה מוטחת אל פרצוף העולם ‏ שנתן לו כל-כך מעט תקוה; שיהיה לפחות המעט הזה, פרחי-מלים ‏ וקוצי-מלים שהשאיר רון, זר-זיכרון על אפרו, שיפרח עם שמו לתמיד". ‏ ואמנם, ביומנו, שנכתב סמוך למותו, הוא כותב: "בעצם הידיעה שנועדת ‏ להיחרב ולהיעלם כשתדע את האמת והניסיון הנמשך למצוא את זה (ובעצם ‏ להתפורר), זוהי הוכחה חותכת לקיום של כוחות נאבקים, שהאדם הוא אחד ‏ מהם והמעבר השני ישנם האמת והאהבה." ספר שירים נוסף מפרי עטו, ‏ ‏"ממחר אקטוף ענן", יצא לאור בחמש מהדורות בהוצאת ספריית הפועלים.‏ באחד משיריו האחרונים הוא כותב: ואז, אחרי הזכרונות/אחרי המראות/של ‏ סוס-בר/וסוסים שקטים/ודגים שטים באלמות/כתבתי/ואז, אחרי ‏ התקוות/אחרי היחולים והחלומות/על פגישה ודמעות וצחוק/בכיתי./ואז, ‏ אחרי שכתבתי/אחרי שבכיתי/מתי.‏ אדלר רון, יהי זכרו ברוך.‏
נרות שהודלקו: 5הדלק נר