דוד אמזלג

בן יעקב ורינה. נולד ביום כ"ח בכסלו תשי"ז (2.12.1956) בירושלים. למד ‏ בבית-הספר היסודי 'חב"ד' שבעיר, והמשיך ללמוד בבית-הספר 'עירוני ד'' ‏ שלוש שנים. בשנה הרביעית השלים את לימודיו וקיבל תעודת-בגרות ‏ במסגרת אקסטרנית, כשהוא עובד ומממן את לימודיו בעצמו.‏ כשהיה ילד נפצע בשעת משחק, והרופאים אסרו עליו לרוץ ולהתאמץ. דוד, ‏ שכל-ימיו אהב ספורט, התעלם מהוראות הרופאים, המשיך בפעילותו ‏ הספורטיבית ואף הפך לרץ מצטיין. הוא זכה במקום הראשון בתחרות-ריצה ‏ ע"ש עמיצור שפירא, בשנת 1971, במקום הראשון בריצת 1500 בתחרות ‏ אזורית, וכן הגיע להישגים במירוצים ובתחרויות רבות אחרות.‏ לפני שירותו הצבאי עבד דוד כמורה, ממלא-מקום בבית-הספר החקלאי ‏ שבעין-כרם, וכמדריך במוסד 'כרמית' שבירושלים. בהרי ירושלים פיתח דוד ‏ תחביב מיוחד: איסוף נחשים. הוא גילה עניין רב בטבע ולמד אותו בשקדנות.‏ דוד גויס לצה"ל בפברואר 1976 והתנדב, כמסורת המשפחה, לחיל-הצנחנים. ‏ בעת הטירונות נפצע ושכב חודשיים בבית-חולים. משהחלים שוחרר מצה"ל, ‏ אך הוא עמד על דעתו שלא לעזוב את הצבא על-אף פציעתו וחזר לשרת ‏ בחיל-הצנחנים. הוא היה בעל כושר-גופני מעולה, בעל מסירות ‏ וכושר-התמדה. ביחידתו שימש כרץ המ"פ. כדי לשמור על כושרו הגופני היה ‏ נוהג לצאת, אף אחרי האימונים, לריצות.‏ ביום כ"ג באייר תשל"ז (10.5.1977) נפל דוד בעת מילוי תפקידו, בתאונת ‏ התרסקות המסוק בבקעת-הירדן שליד יריחו - והוא בן 20. הובא ‏ למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בהר-הרצל שבירושלים. השאיר אחריו ‏ אם, אחים ואחיות.‏ אחד מחניכיו הצעירים במוסד 'כרמית' בירושלים כתב להוריו: "דוד ז"ל היה ‏ דוד שלי, יותר מכך, ראיתי בו חבר על-אף הפרש הגילים בינינו. מדוד אפשר ‏ היה ללמוד הרבה. תמיד אמר - 'כשתגדל, יעקב, אלמד אותך לתפוס נחשים'. ‏ פעם, בא דוד רכוב על סוס. הוא רצה לרכב אתי, אך אמא לא הסכימה. ‏ התגאיתי בו תמיד בפני החברים שלי. אהבתי אותו ותמיד אזכור אותו בלב".‏ משפחתו הוציאה לאור חוברת לזכרו. כן תרמה ספרי-קודש לבתי-הכנסת ‏ ‏'בית-רחל' ו'אהל פנחס' שבירושלים. מדי-שנה, בחודש דצמבר, נערך מירוץ ‏ לזכרו.‏ אמזלג דוד, יהי זכרו ברוך.‏