נדב ביקל

בן ישעיהו ורחל. נולד ביום ב' באלול תשי"ז (28.8.1957) בקיבוץ ‏ לוחמי-הגיטאות. נדב למד בבית-הספר היסודי 'ביאליק' שבקרית-ביאליק. ‏ בכיתה ה' נצטרף לתנועת 'המחנות העולים' והתמיד בפעילותו בתנועה זו עד ‏ לגיוסו לצבא. זמן רב הקדיש גם לעיסוקים ספורטיביים במסגרת 'הפועל' ‏ המקומי. לאחר שסיים את לימודיו בבית-הספר התיכון 'בסמ"ת' שבחיפה. ‏ הוא בחר במגמת המכונאות מתוך רצון להיטיב להכיר תחום מקצועי זה, כדי ‏ שיוכל, בבוא העת, להשתלב במסגרת עבודתו של אביו בהפעלת ציוד כבד. ‏ נדב מצא עניין רב בתחום זה, ואת חופשותיו, ובמיוחד את חופשתו האחרונה ‏ שלפני גיוסו לצה"ל עשה כעובד טרקטור.‏ נדב היה נער שקט, צנוע, לעתים אף ביישן, ודוגמה ומופת לרעות נאמנה. היה ‏ נעים-הליכות והתחבב על הבריות. תרם לכך גם היופי שובה-העין של ‏ חיצוניותו. בכל דבר שנגעה בו ידו שאף אל הדיוק והשלמות.‏ בבית-הספר 'בסמ"ת' נתגלה נדב כנער פעלתני ושובב. הוא נודע ברבים ‏ במעשי הקונדס שלו, אבל מכל מצב ביש ידע לצאת בלא פגע בזכות חביבותו ‏ וחיוכו החמים והמקסים. ענפי-הספורט העיקריים שעסק בהם בפרק-זמן זה ‏ היו כדורעף (הוא נמנה עם נבחרת בית-הספר בענף זה) שחייה, שיט וטיולים. ‏ כן היה חובב-מוסיקה.‏ נדב גויס לצה"ל בסוף אוקטובר 1975 ודרכו בצבא הייתה ברורה לו מראש. ‏ הוא ביקש להגיע אל חיל-הצנחנים מתוך תחושה וידיעה, כי ביחידה זו יוכל ‏ להפיק את מקסימום-יכולתו. לפי המבדקים יכול היה להתקבל גם ‏ לחיל-האויר או לחיל-הים, אך הוא הוסיף לדבוק בצנחנים.‏ גם בצבא לא התקשה לרכוש לו ידידים רבים, ונפשו נשארה קשורה אליהם ‏ כל משך-שירותו. הוא בלט ביכולתו לספר בדיחות ולחקות קולותיהם ‏ והעויותיהם של אנשים, וכך הפך למוקד התעניינות. עם-זאת, את ענייניו ‏ הצבאיים מילא במלאו הרצינות והאחריות. כבר בועדת הקבלה ‏ לחיל-הצנחנים התרשם מפקדו מאישיותו: "התרשמתי אז מיציבותו הנפשית, ‏ מטון קולו הבטוח ומתשובותיו הברורות. ויותר מכול הרשימה אותי נכונותו ‏ הכנה להתמודד עם הקשיים הצפויים". ואמנם, התמודד בהצלחה עם כל ‏ התלאות והמכשולים, העומדים בדרכו של צנחן. עבר קורסים שונים, כגון: ‏ צניחה, מ"כים וצלפים. כשנכנס לקורס-קצינים, הייתה זו שאיפתו הגדולה ‏ לשוב לגדודו. יחד עם שני בני-מחזורו בצבא, עמם קשר קשרי נאמנות ‏ ומסירות, ובצותא יקימו בגדודם פלוגה לתפארת. שאיפה זו, וכן חלומו ‏ להשתלב, לאחר השחרור מן הצבא, בעבודתו של אביו, נגדעו באמצע - עקב ‏ תאונת מטוס.‏ נדב נפל בעת שירותו - ביום י"ב בתשרי תשל"ח (24.9.1977). הובא ‏ למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי שבחיפה. השאיר אחריו הורים ושתי ‏ אחיות. לאחר מותו הועלה לדרגת סגן-משנה.‏ ביקל נדב, יהי זכרו ברוך.‏