אליהו ברנס

בן מסעוד (אשר) ואיריס. בן בכור למשפחה ברוכת-ילדים. נולד ביום י"ב ‏ במר-חשוון תשי"ח (6.10.1975) בחדרה. אביו עלה מארץ לוב וחי עם משפחתו ‏ בשיכון סלע שבנתניה. אליהו למד בבית-הספר 'יבנה' וסיים את לימודיו ‏ בבית-הספר התיכון 'בר-אילן' שבנתניה. היה ילד נבון ופיקח. כבר בגן-הילדים ‏ התבלט כילד פעיל. גם בבית-הספר היסודי בלט בתכונותיו הטובות, אהב ‏ לעזור לכולם, לאחיו הקטנים ממנו, להוריו ולילדים החלשים ממנו. אליהו ‏ היה ילד חברותי מאוד, תמיד מוקף חברה. היה פעיל בתנועת הנוער ‏ ‏'בני-עקיבא'. היה חבר בקבוצת כדורסל של 'אליצור' נתניה. לספורט התמסר ‏ במיוחד - הן כשחקן והן כמאמן קבוצת הבנות של 'אליצור' נתניה, שלאחר ‏ מותו נקראה על שמו - 'אלי-אליצור'. פעל רבות במסגרת הגדנ"ע ואף נטל ‏ חלק בקורסים שונים בבסיס הגדנ"ע שבג'וערה. אליהו הכשיר את עצמו ‏ למקצוע הכימיה וגם עבד כלבורנט, במעבדה הכימית שבבית-ספרו 'בר-אילן', ‏ לפני גיוסו לצה"ל.‏ עוד בזמן לימודיו שאף להתנדב לחיל-הצנחנים. כשפרצה מלחמת ‏ יום-הכיפורים, והוא עדיין תלמיד, התנדב לפעולות אזרחיות, אם ב'מגן-דוד ‏ אדום' ואם בדואר.‏ בארבעה בפברואר 1976 גויס אליהו לשירות-חובה בצה"ל והתנדב ‏ לחיל-הצנחנים. ביוני 1976 סיים את שלבי הטירונות והיה לחייל מן השורה ‏ ביחידות-הצנחנים. על שירותו בחיל-הצנחנים סיפרו חבריו, שאלי אהב לעזור, ‏ היה מוכן תמיד ליעץ, לעודד את חבריו בשעת ייאוש, וכבחור דתי ניסה ‏ להחדיר לחבריו את מסורת היהדות, ואף ארגן ערבי-שבת בעת שהוא וחבריו ‏ נשארו בשבת במחנה או בשדה. היה מועמד לצאת, בתום תקופת האימונים, ‏ לקורס-מ"כים. בעל לימודיו ב'תיכון' הכיר את חברתו יהודית, וחברות זו ‏ נשארה לאורך-זמן, וכבר דובר על נישואין ביניהם עם תום שירותו הצבאי.‏ אליהו נספה באסון התרסקות המסוק בבקעת-הירדן, ביום כ"ג באייר תשל"ז ‏ ‏(10.5.1977) - והוא בן 20 שנה. הוא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בצבאי ‏ שבנתניה. השאיר אחריו הורים, חמישה אחים ואחיות.‏ ‏ ‏ במכתב-תנחומים להורים מציין מפקד-היחידה את הדוגמה והמופת של ‏ ההתנדבות, המאמץ וההקרבה שאפיינו את אליהו.‏ הוריו תרמו ספר-תורה לבית-כנסת, להנצחת זכרו.‏ ברנס אליהו, יהי זכרו ברוך.‏