ששון-יחזקאל קשי

בן דוד וגו'ליה. נולד ביום י"ג בתשרי תשי"א (24.9.1950) בירושלים. למד ‏ במוסד החינוכי דתי "דורש ציון", ובבית-הספר התיכון המקצועי "עמל", ‏ בירושלים, אולם ששון לא סיים את לימודיו בבית-הספר התיכון אלא הצטרף ‏ לחוג מיוחד, חוג לביולוגיה, שנערך מטעם משרד החינוך, בגן החיות התנ"כי ‏ בירושלים. לאחר סיום הקורס בחוג זה עבד במעבדות של גן החיות. מטבעו ‏ אהב בעלי חיים ולכן נמשך לקורס ולעבודה זו. הוא אהב לטפל בחיות, ‏ להאכילן ולפנק אותן. גם במעבדות היה דואג לבעלי החיים הקטנים ביותר ‏ ואצל הקוף, שחיבב מאוד ביקר כל אימת שהיה לו פנאי. חברים רבים היו ‏ לששון הם אהבוהו מאוד, כי תמיד ידע להשיב להם חיבה וידידות. הם ידעו כי ‏ אפשר לסמוך עליו, ולא פעם, בהיות אחד מהם במצוקה נפשית או כספית, ‏ השכיל לעודד אותו ולרומם את רוחו. הוא ידע לצחוק ולהצחיק ולהשרות ‏ שמחה בקרב חבריו. הוא אהב את הוריו מאוד מאוד וידע להעריך את המאמץ ‏ שהשקיעו בגידול ילדיהם, כי ידע את מצבם הדחוק, את סבלם ועמלם. הוא ‏ עבד במעבדות גן החיות עד ליום גיוסו לצה"ל.‏ ששון גויס לצה"ל במחצית נובמבר 1968 ולאחר שעבר את תקופת הטירונות ‏ שירת ביחידת צנחנים. כל גאוותו הייתה על כך, כי עוד מילדותו נשא את לבו ‏ להיות צנחן. הוא התגאה על מדי צה"ל ועל היחידה שבה שירת. כאשר גויסו ‏ אחיו ואחות לצה"ל היה גאה לא רק בהם, כי גם בהוריו אשר הביאו את בנם ‏ ובתם (מלבדו) לשרת את מדינת ישראל. הוא ידע לעודד את אמו בבואו ‏ הביתה והשרה בבית אווירת קרבה משפחתית ואהבה משפחתית. ‏ ביום י"ח במרחשוון תשל"א (17.11.1970), נפל ששון בעת מילוי תפקידו. הוא ‏ הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי שעל הר-הרצל שבירושלים.‏ מפקד היחידה כתב במכתב תנחומים להוריו: "בתוך סגל הפלוגה ידוע היה ‏ ששון כסמל העליצות והמורל, תמיד היה מחייך בחיוכו היפה, שהביע טוב לב ‏ ותמיד היה מוכן לעזור לחבר בביצוע משימה. ששון היה בן נאמן למשפחת ‏ הצנחנים וליחידה שבה שירת. משפחה יקרה! היו גאים בששון שלכם-שלנו ‏ ודעו כי כאבכם כאבנו".‏ ששון-יחזקאל קשי, יהי זכרו ברוך.‏