עזרא אשר

בן נפתלי וחנה. נולד ביום י' באלול תש"ט (4.9.1949) בקבוצת יבנה. את ‏ לימודיו היסודיים סיים בבית-הספר בקבוצה ולאחר מכן למד בבית-הספר ‏ התיכון המשותף שבקבוצה. היה חבר בתנועת "בני עקיבא" ומדריך בה. אהב ‏ לטייל בארץ כדי להכיר אותה מקרוב ואת שעות-הפנאי הקדיש ללימודי-קודש. ‏ כחודש ומחצה לפני גיוסו לצה"ל למד ב"ישיבה" הקרויה "מרכז הרב" ‏ בירושלים כדי להכין את עצמו להתמודדות בבעיות-דת במצבים מיוחדים - ‏ וכאשר חזר לקבוצה, הוסיף להקפיד במצוות ולעסוק בתורה לשמה ולקבוע ‏ עתים לה. יותר מעצם תקופת-שהותו ב"ישיבה" הייתה שיבתו הביתה, לחיים ‏ היומיומיים, שגיבשה את אישיותו, את השקפת עולמו ואת התנהגותו. בוקר-‏ בוקר לפני התפילה, בעוד כל החברים ישנים את שנתם, היה מבלה בלימוד ‏ דף-הגמרא, וזאת עשה בשעה שעול-הלימודים היה עצום וכאשר מוריו חששו ‏ שזה עלול לפגוע בהכנותיו לתעודת-הבגרות. אך לא רק את עצמו המריץ ‏ בלימוד ה"דף", אלא שהקים גם חוג שנהג כמוהו בוקר-בוקר. ‏ לצה"ל גויס בינואר 1968. לקורס מ"כ יצא וחי את שירותו הצבאי מתוך ‏ הזדהות גמורה עם התפקיד שהוטל עליו. אחרי גמר הקורס ביקש להגיע ‏ לגדוד הנח"ל המוצנח וכמה שמח שמבוקשו זה נתקיים. בלב ובנפש, במילוי ‏ מצווה קדושה, קיים את שירותו כמ"כ בגדוד קרבי. ‏ ועוד הוא משרת בשירות-חובה כלוחם אמיץ הממלא את תפקידו בצורה ‏ יעילה, נפל בקרב באזור המזרחי של הרי-הגלבוע ביום כ"ו באלול תשכ"ח ‏ ‏(19.9.1968). זה היה במרדף אחרי חבלנים בואדי שובש. הובא למנוחת-עולמים ‏ בבית-הקברות ביבנה.‏ מפקד-פלוגתו במכתב תנחומים להוריו כתב: "הכרתי את עזרא לראשונה ‏ כשבא לפלוגה לאחר קורס מ"כ, אך לפני בואי כבר שמעתי עליו. שבועיים ‏ לאחר בואו לפלוגה הוא היה היחיד מהמחזור שלו שקיבל כיתה תחת פיקודו. ‏ עזרא היה בחור ישר, אמיץ ובעל מרץ בלתי מוגבל. במרדף, ממנו לא חזר, ‏ הפציר ביב לצאת. בתחילה לא שובץ בכוח אבל בלחימה נגד חוליית ‏ המרצחים התגלה בכל אומץ לבו ובכל כוחו, כלוחם עשוי לבלי חת".‏ באלול תשכ"ט, במלאת שנה לנפלו, הוציאו חבריו בקבוצתו דפים לזכרו - ‏ חוברת הנושאת את שמו.‏ אשר עזרא, יהי זכרו ברוך.‏