יואב ירושלמי

בן שמואל ושרה. נולד ביום י"ג בתשרי תשי"ז (18.9.1956) ברחובות. שם סיים ‏ את לימודיו בבית-הספר היסודי ע"ש סמילנסקי. אחרי-כן המשיך והשלים את ‏ לימודיו בבית-הספר התיכון ע"ש עמוס דה-שליט במגמה ההומניסטית.‏ כולם הכירו את יואב כנער טוב-לב, חביב, חברותי ומסור, שתמיד היה ראשון ‏ להושיט עזרה לכל נזקק. תמיד היה אופטימי, עליז ומלא שמחת-חיים. ‏ בילדותו היה ידוע כשובב גדול ואוהב מעשי-קונדס, אך ככל שבגר נעשה רציני ‏ יותר ומתון יותר. בבית-הספר היה פעיל מאוד בארגון פעולות חברה וספורט ‏ ובעיקר השתתף בטיולים ברחבי הארץ. בגיל 15 זכה במקום ראשון באליפות ‏ הארצית הראשונה לג'ודו של 'מכבי-ישראל' לילדים ונוער. התחביב האהוב ‏ עליו ביותר היה - דאייה. כבר מילדותו התעניין מאוד בכל הקשור בכלי-טיס ‏ ובתעופה בכלל. הוא הרבה לקרוא ספרות בתחום זה ומשבגר הצטרף למסגרת ‏ גדנ"ע אוויר ועסק בדאייה, בבניית דאונים ובהפעלתם. גם עסק בציור ‏ והשתלם בחוגים שונים. לפני גיוסו שקל אפשרות ללמוד בבית-הספר הטכני ‏ של חיל-האוויר אך לבסוף העדיף להתנדב לחיל-הצנחנים. בחופשה לפני גיוסו ‏ נסע לטיול בחוץ-לארץ ובעיקר שמח לאפשרות לבקר בברזיל, ארץ הולדתם ‏ של הוריו. אחרי חודשיים חזר מלא סיפורים וחוויות, ועמו תצלומים רבים ‏ שצילם בטיולו.‏ יואב גויס לצה"ל בתחילת נובמבר 1974 והתנדב לחיל-הצנחנים. במהלך ‏ הטירונות השתלם בקורס-צניחה ואחרי-כן נשלח להשתלם בקורס חובשים ‏ קרביים וסיים את הקורס בהצלחה. בתוך הקורס הוצב לאחת היחידות של ‏ חיל-הצנחנים ושימש בתפקיד של חובש-קרבי. מפקדיו היו שבעי-רצון ממנו ‏ כאדם וכחייל ונהגו לציין אותו כחייל אחראי ומסור לעבודתו. חיילי היחידה ‏ העריכו אותו מאוד, ועד-מהרה נוצרו ביניהם קשרי-ידידות יפים שנמשכו גם ‏ מחוץ לשעות הפעילות של היחידה. בהמלצת מפקדיו נשלח יואב להשתלם ‏ בקורס-מ"כים ועם סיום הקורס בינואר 1976, הוענקה לו דרגת רב"ט. כעבור ‏ זמן נשלח להשתלמות נגד-רובאי, סיים את ההשתלמות בהצטיינות והוענקה ‏ לו דרגת סמל. אם-כי קשר יחסים יפים עם חבריו ליחידה ועם מפקדיו, ביקש ‏ לעבור ליחידה של חובשים-מוטסים, שתפקידם לחלץ טייסים שנפגעו. הוא ‏ הרגיש שיוכל לתרום יותר ביחידה זו ואף היה מוכן להתחייב לשירות קבע. ‏ לבסוף נשאר ביחידתו המקורית בשל חיוניותו בה. הוא נתמנה כחובש-פלוגתי ‏ ובזכות כישוריו שימש בעת-ובעונה אחת כחובש וכמפקד-כיתה. דאגתו ‏ לפקודיו באה לגילוי, בין השאר, במבצע אישי - ערך מסע יחיד בשעות הלילה, ‏ לאורך 14 ק"מ בשלג, כדי להביא מזון לכיתה שפיקד עליה.‏ ביום כ"ג באייר תשל"ז (10.5.1977) נפל יואב במילוי תפקידו בעת תרגיל, ‏ באזור יריחו, בהתרסקות מסוק ובו 45 חיילים. הובא למנוחת-עולמים בבית-‏ העלמין הצבאי ברחובות. השאיר אחריו הורים ואח.‏ ימים-מספר לפני שנפל, פרסם בעלון פלוגתו את דעתו על תפקידו של חובש-‏ קרבי; וכך כתב: "חובש-קרבי הוא אחד האנשים החשובים ביותר בקרב. הוא ‏ אחראי אישית לחיי הפצועים, והנפגעים עוברים תחת ידו. אך, כאשר פגה ‏ המולת הקרב, מתרוקן תפקיד זה מתוכנו והחובש-הקרבי, שכה רבים חייבים ‏ לו את החיים, הופך לחובש סתם, המטפל בפצעים קלים ובפטריות. וזה ‏ תפקידו של החובש בשדה השלום. מי ייתן ולא נראה מלחמות..."‏ במכתב-תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקד-היחידה: "חיילי הגדוד, חבריו ‏ ומפקדיו ימשיכו ללכת בדרכו - דרך ההתנדבות, האומץ וההקרבה - כדי לבצר ‏ את ביטחון העם למעננו ולמען כל העם היהודי. ומי ייתן ובזכות בנכם ואחיו ‏ הצנחנים לא נדע עוד מלחמה. זכרו של יואב לא ימוש עוד מקרבנו."‏ יואב ירושלמי, יהי זכרו ברוך.‏