מנוח מנובה

בן אברהם ויהודית. נולד ביום י"ב בשבט תשי"ח (6.2.1958) בתל-אביב. למד ‏ בבית-הספר היסודי 'רוקח', המשיך ללמוד בבית-הספר התיכון עירוני ה' ושנה ‏ נוספת בבית-הספר התיכון-מקצועי ו' במגמה של חשמל. מוני הצטרף לתנועת ‏ ‏'הנוער העובד והלומד' בעודו צעיר לימים, קנה לו שם חברים רבים, והרבה ‏ לבלות אתם אם במסגרת פעולות חברה ואם במסגרת טיולים ומסעות ‏ ברחבי-הארץ. היה לו חוש הומור בריא, ומכל-מצב מביך היה נחלץ בעזרת ‏ בדיחה או סיפור משעשע. תחביבו הגדול של מוני היה משחק הכדורגל. הוא ‏ התאמן בקבוצת הכדורגל של 'הפועל' תל-אביב ועבר לקבוצת בני-יהודה. ‏ לאחר שעזב את בית-הספר, נסע מוני לביקור אצל קרוביו בקנדה וחזר מלא ‏ רשמים. עם שובו נתקבל לעבודה כפחח-רכב אצל חברת האחים קרסו ועבד ‏ שם עד למועד-גיוסו.‏ מנוח גויס לצה"ל בתחילת פברואר 1976. תחילה הוצע לו לעבוד במקצועו. ‏ הוא סרב להיות 'ג'ובניק' והחליט להתנדב לצנחנים. האימונים המפרכים ‏ שעבר חישלו אותו והפכוהו לחזק יותר ולקשוח יותר, עם-זאת שמר על חוש-‏ ההומור שלו. וכך היה הולך, חגור חגור מלא, למסע ארוך ביותר או למסע-‏ אלונקות, וברגעי-משבר תמיד מצא את המילה ששחררה גלי-צחוק מגרונות ‏ ניחרים ונתנה לרגלים העייפות כוח להמשיך עד הסוף. מוני סיים בהצלחה ‏ קורס-צניחה והיה גאה ביותר בכומתה האדומה, בנעלי-הצנחנים האדומות ‏ ובכנפי-הצנחן המוכספות שענד על חזהו. ‏ בתרגיל המסכם של סדרת-אימונים ממושכת ומייגעת, ביום כ"ג באייר תשל"ז ‏ ‏(10.5.1977), נפל מוני בעת מילוי תפקידו, באסון התרסקות המסוק בבקעת-‏ הירדן. הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי שבקרית-שאול. השאיר ‏ אחריו הורים ואח.‏ שמו חרות באנדרטה שהוקמה לזכר 54 הלוחמים שנספו באסון-התרסקות ‏ המסוק - צנחנים ואנשי חיל-האוויר.‏ מנוח ('מוני') מנובה, יהי זכרו ברוך.‏