אברהם מרקו

בן אריה (ליאון) ודניס. נולד ביום י"א באייר תשי"ח (1.5.1958) במושב גן-‏ יאשיה שליד חדרה, בן בכור להורים בעלי משק חקלאי במושב. למד בבית-‏ הספר היסודי 'יכון' שבחדרה. מן הכיתה השביעית עבר לבית-הספר האזורי ‏ ‏'רופין' שליד נתניה. במוסד 'נעורים' רכש את מקצוע מכונאות-הרכב והספיק ‏ לעבוד בו כשנה בקואופרטיב 'עמק חפר', בטרם התגייס לצה"ל. ‏ אבי היה ילד שקט, עדין וביישן במקצת, והיה משהו באישיותו שכבש את לב ‏ כל רואיו. בית-הוריו היה בית פתוח לכול, ובבית זה ספג אבי גם את מידת ‏ הכנסת-האורחים וגם את מידת העזרה-לזולת. במלחמת יום-הכיפורים, כאשר ‏ רבים מבני המושב היו רתוקים לחזיתות, לא חסך אבי זמן ומאמץ כדי לסייע ‏ לשכנים בעבודה במשקיהם. הוא היה מורגל בעבודה החקלאית, כי מגיל צעיר ‏ עזר לאביו בכל ענפי המשק. תשומת-לב רבה הקדיש גם לשתי אחיותיו ‏ ולאחיו הצעירים ממנו.‏ אבי היה נער חסון ובריא, והרבה לעסוק בספורט. במיוחד התאמן והצטיין ‏ בענפי האתלטיקה הקלה - כגון: קפיצה לגובה, זריקת כדור-ברזל והטלת כידון. ‏ כן היה חבר פעיל במועדון הקליטה בחדרה. אהב לרכוב על האופנוע שלו, ‏ שרכש במשכורתו הראשונה.‏ כאשר התקרב יום הגיוס לצבא, התחיל אבי להתאמן בריצה למרחקים כדי ‏ לשפר את כושרו הגופני - כי הוא ביקש להתנדב לחיל-הצנחנים. בתחילת מאי ‏ ‏1976 גויס, והתחילו האימונים המפרכים, הקורס לצניחה ושאר הקורסים ‏ השונים. אבי עמד במאמץ מבלי 'לקטר' ולהתאונן. בעת תלאות האימונים ‏ נודע בקרב חבריו-לנשק כמי שמוכן תמיד לסייע ולעודד את חבריו.‏ על שירותו ואופיו של אבי מעיד אחד מחבריו: "תפקידו המחלקתי של אברהם ‏ היה רגם. אברהם התמסר מאוד למרגמה. כל הזמן היה מנקה אותה ומקלל ‏ אותה - מדוע היא כל-כך כבדה. הוא הצטיין בפגיעותיו, וכמעט כל פצצה - היה ‏ מנחית 'בול' למטרה. אופיו של אברהם היה ניגוד גמור למראהו. בעוד ‏ שמראהו היה של בחור חזק - אופיו היה עדין. אינני זוכר את אברהם מתרתח ‏ מכעס או מרים את קולו על חבר מן הפלוגה. תמיד עשה את אשר אומרים לו, ‏ גם אם נראה לו שזה לא הכי צודק." בגלל נכונותו ויכולתו לשאת כל משא ‏ דבק באבי הכינוי 'טריבונה'. כאן קראו לו בפלוגה בקיצור שני שמותיו ‏ ‏'אברמרקו'.‏ ביום כ"ג באייר תשל"ז (10.5.1977) נפל אברהם בעת מילוי תפקידו, בתאונת ‏ המסוק בבקעת-הירדן. הובא למנוחת-עולמים בחלקה הצבאית של בית-‏ העלמין שבחדרה. השאיר אחריו הורים, שתי אחיות ואח.‏ ההורים הוציאו לאור חוברת לזכרו.‏ אברהם ('אבי') מרקו, יהי זכרו ברוך.‏