גיל ניראל

תאריך לידה:
29 באוגוסט 1957
תאריך נפילה:
18 באוקטובר 1977
דרגה:
רב"ט
שנת נפילה:
1977
תקופת נפילה:
עד מלחמת שלום הגליל
שם היחידה:
גדוד חיר"מ 202
מקום קבורה:
קרית-שאול
קורות חיים:
בן מרדכי ומלכה. נולד ביום ב' באלול תשי"ז (29.8.1957) בתל-אביב. גיל היה ‏ נצר למשפחות חולמים ולוחמים. סבו מצד אביו, ראובן מירושניצ'נקו, היה גר-‏ צדק ממשפחת 'סבוטניקים' (שומרי-שבת), שעלו ארצה בשלהי המאה ‏ הקודמת. ר' אהרן קלר, אחד מאבות משפחת אמו, נמנה עם מייסדי המושבה ‏ הגלילית ראש-פינה וסבו מצד אמו, שמעון בריסקר, היה ממייסדי רמת-גן ‏ ומראשוני התעשיינים בארץ. ‏ אביו היה מלוחמי הבריגדה וחבר במחתרת לח"י שלחמה בבריטים. מילדות ‏ שתה גיל בצמא את סיפורי הגבורה וההקרבה של ימי טרם-המדינה, ואין ספק ‏ שסיפורים אלה הטביעו בו את חותמם והתוו לו את הדרך שהלך בה. גיל למד ‏ בבית-הספר היסודי 'יהלום', המשיך בבית-הספר התיכון מקצועי 'אורט בנים' ‏ ברמת-גן וסיים את לימודיו בו. אחד ממוריו, מר דותן, בסכמו את תקופת-‏ לימודיו של גיל מציין: "הוא התחיל את לימודיו בבית-הספר כנער וסיים ‏ כבחור בעל דעות, אידיאלים ומחשבה בריאה." מורתו לאנגלית, גב' נילי ‏ לאופרט, אמרה עליו: "גיל לא הסתפק בקל, בקרוב ובמוכן, הוא שאף וחתר ‏ לרציני, לאמיתי, גם אם התבקש להשקיע רבות כדי להשיג זאת."‏ פרק-זמן מסוים למד נגינה בפסנתר, אך את עיקר מעייניו השקיע בספורט, ‏ בעיקר במשחק הכדוריד. הוא היה חבר בנבחרת בית-הספר בענף זה וכחבר ‏ בנבחרת 'מכבי' פתח-תקווה ייצג את מדינת-ישראל בטורניר בינלאומי, ‏ שהתקיים בשנת 1974 בגרמניה ובלוכסמבורג. מספר עליו מאמנו באותה עת, ‏ יעקב הרלינג: "מההתחלה התבלט גילי כשחקן לוחם ללא פשרות, בעל רצון ‏ כביר והתנהגות למופת..." לשיא הגיע גילי במסע הקבוצה לגרמניה. ביולי ‏ ‏1974, כאשר הקבוצה זכתה בטורניר בינלאומי שנערך בעיר אברהרן. ‏ במשחקים שנערכו בגשם שוטף הפגין גילי יכולת משובחת, שהביאה לו ‏ מחמאות מהמארחים הגרמנים. גילי, בצניעות האופיינית לו, סירב לקבל את ‏ המחמאות והשיב כי התהילה שייכת לכל הקבוצה ולא לשחקן אחד בלבד. ‏ משפט זה אופייני לגילי השחקן השקט והצנוע, האחראי וברוך-הכשרונות ‏ שהמוות קטלו באיבו.‏ גיל היה עלם יפה-תואר בעל עיניים כחולות וחיוך נעים נסוך על פניו. עם-זאת, ‏ היה ביישן ומכונס לעתים בתוך עצמו, דבר שהוסיף לו לוויית-חן.‏ גיל גויס לצה"ל בתחילת אוקטובר 1975 והוצב בחיל-האוויר. נשלח לבית-‏ הספר הטכני ושם עבר טירונות ראשונה. גיל לא השתכנע בחשיבות תפקידו ‏ זה לצה"ל, ובהזדמנות הראשונה התנדב לסיירת-צנחנים. בסיירת עבר טירונות ‏ שנייה וקורס-צניחה, קורס-מ"כים, קורס מפעילי-תול"ר וקורס מש"קי-תול"ר ‏ עבר בגדודי הצנחנים. מפקדיו, שעמדו על הפוטנציאל הטמון בו, ניסו לשולחו ‏ לקורס-קצינים, אך גיל 'הפך שמים וארץ' עד שהסכימו להשאירו בפלוגה ‏ המסייעת החטיבתית. מספר חברו אריק, שאמור היה לצאת עם גיל לקורס ‏ הקצינים: "את השמחה שאחזה בנו ובמיוחד בגילי לא קשה לתאר. גילי הנחית ‏ לי מתוך שמחה מכה אדירה שהשאירה בי את רישומה זמן רב." גיל נמנה עם ‏ טובי החיילים, וחבריו ביקשו את קרבתו.‏ אחת האהבות הגדולות של גיל הייתה הבילוי על שפת-הים בעת חופשה. הוא ‏ נהנה לשחק ב'מטקות', לחתור ב'חסקה' ולהשתזף בשמש.‏ ביום ז' בחשוון תשל"ח (18.10.1977) נפל גיל בעת מילוי תפקידו. הובא ‏ למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי שבקרית-שאול. השאיר אחריו הורים, ‏ שתי אחיות ואח.‏ מפקדו הספידו לאחר מותו: "כביטוי מובהק לדרך חייו הצעירים התנדב גיל ‏ אל המעולה שביחידות, לקשה שבהן, אל הצנחנים... במסגרת היחידה מילא ‏ גיל תפקידים רבים וחשובים. הוא היה אחד מעמודי-התווך של מחלקתו ‏ ובפלוגה המסייעת ששירת בה. נכונותו לעזור לזולת הייתה ידועה לכול, ולא-‏ אחת זכו חבריו לקבל ממנו את מלוא הסיוע והעזרה שנזקקו לה."‏ גיל ניראל, יהי זכרו ברוך.‏
נרות שהודלקו: 6הדלק נר