מרדכי עזיזיאן

בן עזרא ונהי. נולד ביום כ"ט בתשרי תשי"ט (13.10.1958) בזכרון-יעקב. ‏ כשהיה צעיר לימים, עברה משפחתו למושב אמונים. סיים את לימודיו ‏ היסודיים במושב ואחרי-כן עבר ללמוד בבית-הספר התיכון שבבאר-טוביה. ‏ היה חובב-ספורט ובעיקר אהב את משחק הכדורגל. במסגרת קבוצת הכדורגל ‏ של המושב הרבה לשחק ולהשתתף בתחרויות שונות. כן אהב לשחות ולשחק ‏ בכדורסל. הוא היה בן טוב ומסור להוריו, ובשעות-הפנאי, לאחר שסיים את ‏ הכנת השיעורים, הרבה לעזור להוריו בעבודתם במשק החקלאי.‏ במלחמת יום-הכיפורים התנדב לעזור בעבודה בסדנת חיל-החימוש, במסגרת ‏ השירות הלאומי.‏ מוטי גויס לצה"ל בתחילת פברואר 1977 והתנדב לחיל-הצנחנים. לאחר סיום ‏ הטירונות, וכשקיבל את כנפי הצנחנים הוצב באחת מחטיבות הצנחנים. היה ‏ חייל טוב, מסור ונאמן. מילא כל תפקיד בשלמות ובדייקנות. היה אהוב ‏ ומקובל על חבריו ביחידה, שידעו להעריך את יושרו ואת טוב-לבו ונכונותו ‏ הרבה לעזור לזולת.‏ ביום כ"ט באלול תשל"ז (11.9.1977) נפל מוטי בעת מילוי תפקידו. הובא ‏ למנוחת-עולמים בבית-העלמין שבמושב אמונים. השאיר אחריו הורים, שני ‏ אחים ואחות.‏ המורה שלו - יצחק עמיר - כתב על מרדכי: "נגד עיני עדיין מצטיירת דמותו ‏ הנפלאה של הנער גבה-הקומה עם ההופעה הגברית. מרדכי זכרו לי כנער ‏ שקט, שקדן, רציני, מסור ומקובל על בני כיתתו ומוריו. יותר מכל היה רגיש ‏ לעיוות-הדין. כמחנך שלו, זכורה לי, עד היום, התפרצותו המוחצת נגדי על ‏ החלטה שלי כלפי הכיתה, שנראתה לו כלא-צודקת; במחשבה שנייה נוכחתי, ‏ כי אכן מרדכי צדק. מעטים התלמידים אשר מצליחים לעורר הערצה מצד ‏ מוריהם כמו מרדכי, וזה בזכות האופי הצנוע, השקט הנפשי, חוסר הרצון ‏ להתבלט ומעל-לכל הכנות והיושר שאפיינו את מרדכי. תכונות אלה אין אדם ‏ רוכש בבית-הספר אלא מביאם מהבית".‏ עזיזיאן מרדכי ('מוטי'), יהי זכרו ברוך.‏