יפתח עין

בן צבי וחסיה. נולד ביום ה' בתשרי תשט"ז (21.9.1955) בתל-אביב. כאן למד ‏ בבית-הספר היסודי 'משה הס'. את לימודיו התיכוניים עשה בפנימייה הצבאית ‏ שליד בית-הספר הריאלי שבחיפה. האב, מיוצאי חטיבת יפתח של הפלמ"ח, ‏ העניק לבנו הבכור את שם החטיבה הלוחמת, וברוח זאת אף חינכו אותו. ‏ ואמנם, ליפתח היה אופי מובהק של לוחם. מגיל צעיר היה אמביציוזי מאוד - ‏ אמביציה שעזרה לו להצליח במקום שאחרים נכשלו. התאווה לידע - גם היא ‏ אפיינה אותו והוא שקד לרכוש ידע זה בכוחות עצמו יותר מאשר מלימודיו ‏ בבית-הספר. הוא קלט את השכלתו מהתבוננות סקרנית בעולם הסובב אותו. ‏ בפנימייה הצבאית הוכח כוחן של תכונותיו אלה. יפתח היה נמוך וצנום בגופו ‏ והתקשה להשיג את חבריו באימונים הקשים. רק בזכות כוח רצונו העז הצליח ‏ לכסות על הפער, עד-כדי-כך שנמנה עם נבחרת הריצות של בית-הספר ועם ‏ בוגרי הפנימייה היותר טובים.‏ בראשית נובמבר 1973 גויס יפתח לצה"ל והתנדב לקומנדו-הימי. מסיבות ‏ שונות נאלץ לעזוב את היחידה. אז התנדב לחיל-הצנחנים והתחיל הכול ‏ מחדש. הוא עבר קורס-צניחה וקורס-מ"כים. לאחר-מכן נשלח לקורס קציני-‏ חי"ר. סיימו בציון מעולה, והוצב ליחידת-צנחנים כקצין. לאחר שסיים את ‏ תפקידו זה, הוצב כמפקד-פלוגה בנח"ל-מוצנח. במסגרת שירותו השתתף ‏ במבצע-ליטני בו נפצע קלות. לאחר-מכן התנדב לשירות בצבא-הקבע. ‏ להערכת מפקדיו היה יפתח "מ"פ מצטיין, שמילא את תפקידיו בצורה מעולה. ‏ בעל יוזמה ורעיונות חריגים, במובן החיובי של המילה. היה איש מנהלה ‏ וארגון למופת. בעל כוח-רצון עצום, חברותי מאוד ומקרין סביבו שמחת חיים. ‏ טוב, ולפעמים טוב-מדי לפקודיו."‏ ואמנם, חולשתו היחידה של יפתח הייתה טוב-לבו. מספר עליו חברו ליחידה: ‏ ‏"כאדם דתי בחנתי את יפתח לפי אמות-מידה מוסריות, וליפתח הייתה באמת ‏ רמת-מוסר גבוהה מאוד - גם בענייני העבודה וגם ביחסי-אנוש. בזכות תכונות ‏ אלה, ותודות לכישוריו הגבוהים כמפקד - כולנו כיבדנו אותו." ומספר עליו ‏ חברו, סג"מ אלון: "יפתח ידע לצחוק אתנו וידע לדרוש. אם-כי לפעמים היה לו ‏ קשה להיות קשוח. הוא היה טוב-מדי לזה. הייתה לו נפש של ילד וחוש-הומור ‏ של נער קל-דעת. כל-אלה בתוספת רמתו הגבוהה כמפקד בצנחנים - עשו ‏ אותו לבחור נהדר." ומסכם סגן עמי: "יפתח היה קטן במידותיו אך ענק ברוחו. ‏ משום-כך היה גם משכמו ומעלה יותר מכולנו."‏ ביום ד' בסיוון תשל"ח (8.6.1978), יצא יפתח עם יחידתו לפשיטה על בסיס-‏ מחבלים בדהר אל-בורג' שבדרום-לבנון. במהלך הפשיטה נפל יפתח. הובא ‏ למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי שבקרית-שאול. בן 22 היה בנופלו. ‏ השאיר אחריו הורים, אח ואחות. לאחר מותו הועלה לדרגת סרן. כן קיבל ‏ תעודת הוקרה וכבוד על שירותו בקבע. יפתח נפל חצי-שנה לפני שחרורו. היו ‏ לו תכניות להמשיך וללמוד גיאוגרפיה וידיעת הארץ, הארץ שכה אהב ולמענה ‏ נפל.‏ בזמן ששכב פצוע ביקר אותו אחד מחייליו ומסר לו אגרת מצוירת בכתב ידו ‏ ונוסף לאיחולי החלמה כתב באיגרת: "ליפתח, הראשון וכן היחיד, שלימד ‏ אותי שאת צה"ל אפשר אף לאהוב."‏ במכתב-תנחומים למשפחה, כתב שר הביטחון דאז עזר וייצמן: "בשם ראש ‏ הממשלה, ממשלת-ישראל ובשמי, הרשו נא לי להשתתף בכל לב באבלכם ‏ בהילקח מכם יפתח ז"ל. סרן יפתח עין נתן את חייו למען מולדתו. הוא נפל ‏ בעת פשיטת צה"ל על בסיס המחבלים שבדהר אל בורג' בדרום לבנון. סרן ‏ יפתח עין ז"ל שירת בגדוד חי"ר 50. הוא היה קצין מעולה, לוחם אמיץ ואהוב ‏ על כל מי שהכירו."‏ וכתב מפקדו: "יפתח פיקד על פלוגה בגדוד, וביצע את תפקידו זה בצורה ‏ מעולה, תוך גילוי דוגמה אישית למופת. אין לתאר במילים את הצער והיגון ‏ הקודר בו שרויה היחידה מאז מותו של יפתח ז"ל."‏ יפתח עין, יהי זכרו ברוך.‏