יוסף קבסה

בן יצחק וורדה. נולד במרוקו בשנת תשט"ז (1956). בשנת תשכ"ב (1962) עלה ‏ עם משפחתו לארץ. המשפחה השתקעה באשקלון. כאן למד בבית-ספר יסודי. ‏ לאחר כמה שנים הצטרף לאחותו, שהייתה חברת הקיבוץ רמת-יוחנן, ושם ‏ סיים את לימודיו היסודיים. המשיך ללמוד בבית-הספר התיכון-מקצועי ‏ שבכפר-אתא וסיים את לימודיו בבית-הספר התיכון שבקיבוץ יגור. ימי ילדותו ‏ ונערותו של יוסי היו רצופי-נדודים, ולאחר פטירת האב גם פקדו את ‏ המשפחה תלאות לא-מעטות, אך יוסי נשאר נער עליז ואופטימי, השתלב יפה ‏ בכל-מקום והצליח ליצור קשרי-חברות חמים עם כולם.‏ בראשית נובמבר 1975 גויס לצה"ל והוצב לחיל-הרגלים. במסגרת שירותו עבר ‏ קורס-מ"כים, קורס-צניחה, קורס מ"כ-רובאי וקורס נהגי-נגמ"ש, וקיבל דרגת ‏ סמל. להערכת מפקדיו היה יוסי "לוחם מצטיין, בלט בכושרו-הגופני ורכש לו ‏ ניסיון מקצועי רב במשך-שירותו. היה ישר והוגן ביחסיו עם חבריו, חייך ‏ תמיד, גם בשעות האימונים הקשות ביותר".‏ ביום י"א האדר ב' תשל"ח (19.3.1978), בפעולות במבצע ליטני, יצא כוח ‏ מהגדוד לטהר את קני המחבלים בכפר-קנא. במהלך הפעולה נפגע יוסי מידי ‏ מחבלים ונפל. הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין שבקיבוץ רמת-יוחנן. ‏ השאיר אחריו אם, ארבעה אחים וחמש אחיות.‏ במכתב-תנחומים למשפחה כתב שר-הביטחון דאז, עזר וייצמן: "בשם ‏ ראש-הממשלה, ממשלת-ישראל ובשמי הרשו נא לי להשתתף בכל-לב ‏ באבלכם בהילקח מכם יוסף ז"ל. סמל יוסף קבסה נתן את חייו למען מולדתו. ‏ הוא נפל בקרב על כפר-קנא שבדרום-לבנון. סמל יוסף קבסה שירת בגדוד 202 ‏ של חיל-הרגלים. הוא היה חייל מצוין, חבר למופת ואהוב על כל מי שהכירו". ‏ מפקדו כתב: "סמל יוסף קבסה היה אחד מהחיילים המרכזיים בפלוגתו. ‏ במשך שירותו ביחידה, התבלט כלוחם מצטיין וכאדם ישר והגון, שזכה ‏ להערכת כל חבריו. מפקדי היחידה, ואתם כל לוחמי הגדוד אבלים וכואבים ‏ על נפילתו".‏ לזכרו רכשה המשפחה כיסא אליהו הנביא, המיועד לטכסי ברית-מילה.‏ קבסה יוסף ('יוסי'), יהי זכרו ברוך.‏