רן רוזנברג

בן דוד ואלן. נולד ביום כ"ד באייר תשי"ז (25.5.1957) בבאר-טוביה. למד ‏ בבית-הספר היסודי 'מבואות' ובבית-הספר התיכון האזורי ע"ש 'צוק' ‏ שבבאר-טוביה. רן היה תלמיד נבון וממושמע. הוא התעניין במיוחד בנושאי ‏ הטבע, בתנ"ך ובהיסטוריה. מילדותו התעניין בנושאי חברה והתמצא ‏ בתחומים רבים בחיי העם ובמתרחש במדינה. בבית-הספר התיכון היה רן ‏ מאלה שנבחרו תמיד לועד-הכיתה, ובעיקר למועצת-התלמידים. בכיתה, ‏ בשעת הלימודים, התקשה מאוד להתפשר עם המורים ובמקרים רבים הגיע ‏ לעימותים עם מורים מסוימים. הייתה לו גישה לאמנות ורכש לו ידיעות רבות ‏ בתחומים שונים של היצירה האמנותית. גם יצר בעצמו. הוא עסק בציור ‏ ואהב ליצור צורות מכל חומר שנפל לידיו. גם כתב שירים, שחלקם הולחנו. ‏ מילדותו אהב לבקר במוזיאונים ובבגרותו השתדל לבקר בהצגות ובסרטים ‏ רבים ככל-האפשר. כבן-משק חונך לאהבת החקלאות ובד-בבד עם לימודיו עזר ‏ בעבודות המשק המשפחתי. הוא היה מעורה מאוד בנעשה במשק ואהב את ‏ העבודה.‏ רן אהב מאוד את הנוף ואת הטבע והרבה לטייל לא-רק בסביבתו הקרובה ‏ אלא גם בטיולים של תנועת בני-המושבים, של בית-הספר ושל המושב. ‏ פעמים רבות צירף אליו חברים-מספר ויצא עמם לטיולים ברחבי-הארץ. ‏ ידידיו מתארים אותו כנער גבוה וצנום, בעל עיניים חולמניות, הליכה שפופה ‏ במקצת וחיוך תמים נסוך על פניו.‏ בחופשתו האחרונה מלימודיו בבית-הספר יצא רן לטיול מאורגן באירופה. ‏ ‏"מוטב לצאת עכשיו", אמר, "מי יודע מה יקרה מחר". הוא חזר מלא חויות ‏ וכדי שלא לשכוח מאומה רשם לעצמו ציוני-דרך במחברתו.‏ רן גויס לצה"ל באוגוסט 1975 והתנדב לשרת בחיל-הרגלים כצנחן. לאחר ‏ הטירונות השתלם בקורס-מ"כים, עסק בהדרכה פרק-זמן מסוים ועמד לצאת ‏ לקורס-קצינים. במשך שירותו הצבאי הוערך רן לחיוב על-ידי מפקדיו ‏ ובפרק-הזמן הקצר שעסק בהדרכה הצליח לרכוש את אמונם ואת אהבתם של ‏ פקודיו.‏ ביום כ"ג באייר תשל"ז (10.5.1977) נפל רן בעת מילוי תפקידו, בתאונת ‏ התרסקות המסוק בבקעת-הירדן. הובא למנוחת-עולמים בחלקה הצבאית ‏ שבבית-העלמין בבאר-טוביה. השאיר אחריו הורים, אח ואחות.‏ במלאת שלושים לנפילתו הוקדש עלון באר-טוביה לזכרו. הודפסו בו רשימות ‏ על תקופות-חייו השונות, פרי עטם של חבריו לכפר ולשירות הצבאי.‏ רוזנברג רן, יהי זכרו ברוך.‏