אברהם בונן

בן ויקטור ומרים. נולד ביום כ"ט באלול תש"י (11.9.1950) בירושלים. למד ‏ שנה אחת בבית-הספר על-שם רמז בירושלים והמשיך לימודיו בבית-הספר ‏ ‏"אלומות" שבנתניה. לאחר מכן למד שנה אחת בבית-הספר המקצועי ‏ ‏"נעורים". בהיותו בן 12 הצטרף לתנועת "הנוער העובד והלומד" נתניה, סניף ‏ ותיקים, והשתתף בכל הפעולות התרבותיות והספורטיביות של סניפו. במשך ‏ שנתיים אף הדריך בהתנדבות בסניף "הנוער העובד" בו היה חניך. משחר ‏ נעוריו היה חברותי, ידיד טוב ונאמן, נעים הליכות, מקובל ואהוד על כל חבריו ‏ ומכריו. הוא חיפש וראה רק את הטוב שבחיים, שכן הוא עצמו היה ‏ התגלמותו של טוב-הלב. בסוף שנת 1966 החליט לצאת לקיבוץ עינת וחי שם ‏ כשנה ומחצה בדרך חיים אחרת מזו שהכיר בעיר. חברי המשק אהבו אותו ‏ והעריכו את מסירותו. אברהם קיבל עליו עבודה אחראית, למרות גילו הצעיר, ‏ ומילא את תפקידו כהלכה.‏ במחצית מאי 1968 גויס לצה"ל והתנדב לשרת בחיל-הצנחנים. אברהם היה ‏ גאה כשהתקבל לחיל מובחר זה. את המולדת אהב והיה מוכן לשרת אותה ‏ בכל לבו, והשירות בצבא היה לגביו נקודת מפנה חשובה. ההצלחה במבחן ‏ ביכולת האישית שינתה את דמותו והילד היה לגבר, לחייל עצמאי ובוטח. כבר ‏ בטירונות היה חניך מצטיין. הוא המשיך לקורס מ"כים וגם בו הצטיין, ואחר-‏ כך אף הדריך מחזור טירונים. הועלה לדרגת סמל והיה גאה ביחידתו. הוא היה ‏ חייל מצוין ואמיץ, המוכן תמיד להירתם לכל פעולה ומשימה, אף המסוכנות ‏ ביותר. ואמנם השתתף בפעולות מסובכות, שדרשו אומץ-לב רב ובכולן עמד ‏ בכבוד ובגאווה, שזכו להערכת מפקדיו.‏ במשך שתי שנות שירותו היה מבקר לעתים קרובות בביתו בשעת חופשה ‏ ותמיד סר לסניף של "הנוער העובד" אשר לו שמר אמונים. היה אוהב לשבת ‏ ולשוחח עם חניכי הקן של "הנוער העובד" והרבה לספר להם על חוויותיו ‏ בצה"ל. אבי המשיך להדריך בקן גם בהיותו חייל.‏ ביום ט' באייר תש"ל (15.5.1970), נפל בהפגזת אויב באזור תעלת סואץ. הובא ‏ למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנתניה.‏ חוברת לזכרו הוצאה לאור, בעזרת מרכז "הנוער העובד והלומד" ומועצת ‏ פועלי נתניה.‏ בונן אברהם ("אבי"), יהי זכרו ברוך.‏