ירמיהו שלי

בן אשר ושונה (נארה). נולד ביום כ"א בתמוז תשי"ז (20.7.1957) ברמלה. למד ‏ בבית-הספר היסודי 'נוה-שלום', המשיך וסיים את לימודיו בבית-הספר התיכון ‏ ‏'עמל א'' שברמלה. שם למד חשמל ובקרת מערכות. ירמי היה תלמיד טוב ‏ וממושמע. הוא הצטיין במקצוע האלקטרוניקה ובזמנו הפנוי בנה אבזרי ‏ אלקטרוניקה ומערכות סטריאופוניות. הוא הצטרף למשמר האזרחי, לשמחת ‏ הוריו ובני-משפחתו. ברבות הימים השתלם בקורס להכשרת נוער לתפקידים ‏ במשמר האזרחי, שהתקיים בבסיס הגדנ"ע בשדה-בוקר. ירמי היה אופטימי ‏ באופיו ושמח בחלקו. הוא אהב את החיים ולא נהג להתלונן ולהזעיף פנים, ‏ החיוך לא מש מפניו. הוא אהב לעזור לזולת, דאג למשפחתו ולחבריו הרבים ‏ והיה בן מסור ונאמן להוריו. בכל מקום שהגיע אליו קשר מיד יחסי-חברות ‏ הדוקים. הוא לא העסיק עצמו בתכנון העתיד אלא נהנה מכל רגע בחייו ולא ‏ חשב על המחר.‏ ירמי גויס לצה"ל בספטמבר 1975 והושם לחיל-האויר. לאחר הטירונות ולאחר ‏ שהשתלם בקורס חשמלאי-מטוסים, הוצב ליחידת חיל-האויר בתפקיד של ‏ חשמלאי-מטוסים. ירמי לא אהב את תפקידו בחיל-האויר ושאף לשרת ‏ ביחידת-שדה קרבית. לאחר מאמצים ממושכים הצליח להשתחרר מיחידתו ‏ והתנדב לחיל-הצנחנים. עם התנדבותו לתפקידו החדש השתנה ירמי ‏ לבלי-הכר. הוא התקדם במהירות בחיל-הצנחנים וצוין לשבח על-ידי מפקדיו ‏ וחבריו. הוא נודע בפלוגתו כחייל העוזר לכול, חייל אמיץ הבז לפחד והמוכן ‏ להקדיש הכול להגנת מולדתו. ירמי השתלם בקורס-צניחה וסיימו בהצלחה ‏ רבה. גם כאשר נפצע ברגלו ונשלח לביתו לחופשה, לא הסכים להישאר בביתו ‏ וחזר ליחידה עוד בטרם החלים. הוא לא התלונן ועשה את כל המוטל עליו ‏ באהבה.‏ ביום כ"ג באייר תשל"ז (10.5.1977) נספה ירמי בעת מילוי תפקידו בתאונת ‏ התרסקות המסוק בבקעת-הירדן. הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי ‏ שברמלה. השאיר אחריו הורים, שישה אחים ואחיות.‏ במכתב-תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקד היחידה: "אתם שייכים ‏ למשפחת הצנחנים המפוארת אשר הקריבה קרבנות רבים על מזבח ביטחון ‏ המדינה, ואני תקוה כי בזכות בנכם ואחיו הצנחנים לא נדע עוד מלחמה. ‏ חיילי הגדוד, חבריו ומפקדיו, ימשיכו ללכת בדרך שהורה לנו, דרך ההתנדבות ‏ וההקרבה, כדי לבצר את ביטחון העם למעננו ולמען כל עם ישראל".‏ הוריו של ירמי תרמו לזכרו ספר-תורה לבית-הכנסת שבעיר-הולדתו, רמלה.‏ שלי ירמיהו ('ירמי'), יהי זכרו ברוך.‏