אילן ברוך

בן שלום ושפרה. נולד ביום כ' בטבת תשי"ח (12.12.1957) בתל-אביב. למד ‏ בבית-הספר היסודי בגבעת-שמואל, המשיך וסיים את לימודיו בבית-הספר ‏ התיכון 'רמז' שבבני-ברק ו'מישלב' שבתל-אביב. אילן היה תלמיד חרוץ ונבון. ‏ אהב לקרוא ספרים ושעות רבות היה מבלה בחדרו, שקוע בקריאה או ‏ בהרכבת מטוסים. שנים-מספר היה חבר בתנועת 'השומר הצעיר' בקן ‏ תל-אביב. היה בן מסור להוריו ודואג למשפחתו. אהב לסייע בעבודות הבית ‏ והצטיין במרץ רב. היה גבוה, בלונדיני, בעל עיניים גדולות וחיוך שובב. ‏ מטבעו היה אופטימי, עליז ושמח בחלקו.‏ כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים למד בכיתה השביעית בבית-הספר התיכון. ‏ מאורעות המלחמה נתנו בו אותותיהם, ואילן נהיה לבחור רציני ומסוגר, ונהג ‏ להתבודד בחדרו ולהאזין למוסיקה. בתום המלחמה השתנתה גישתו אל ‏ החיים והוא החליט לעזוב את מסגרת בית-הספר. אילן וחבריו הקימו ‏ בשכונתם מועדון-נוער ועסקו בפעילות חברתית בקרב בני-הנוער במקום.‏ אילן גויס לצה"ל במאי 1976 והתנדב לחיל-הצנחנים. נשלח לקורס-צניחה ‏ ואחרי-כן לקורס חובשים-קרביים, וזכה לתעודת-הצטיינות. היה חייל טוב, ‏ אחראי ומסור לתפקידו. במסגרת שירותו השתדל שלא להדאיג את הוריו, ‏ הרבה לבקר בבית ולא התלונן על קשיים. בחופשותיו נהג לעזור להוריו ‏ והקפיד לשמור על קשרים הדוקים עם חבריו בשכונה ועם בני-משפחתו. אילן ‏ סיפר לחבריו כי הוא שואף להישלח לקורס-קצינים וכי חלומו הגדול הוא ‏ להתגורר בירושלים, לאחר השחרור צה"ל.‏ ביום כ"ג באייר תשל"ז (10.5.1977), במהלך אימונים, נספה אילן באסון ‏ התרסקות המסוק בבקעת-הירדן. הוא למנוחת-עולמים בבית-העלמין ‏ שבהר-הרצל בירושלים. השאיר אחריו הורים, שני אחים ואחות.‏ במכתב-תנחומים אל המשפחה השכולה כתב חברו: "אילן, כפי שרבים רואים ‏ אותו בודאי, היה תלמיד טוב, חייל בעל אינטליגנציה גבוהה. ומעל לכל היה ‏ בן-אדם במובן הנעלה של המלה. בן-אדם שאהב את הפשטות, את החיים ‏ והיופי והגשים את עקרונותיו בכל רגע מחייו".‏ לאחר נפילתו של אילן קראו חבריו את המועדון השכונתי בגבעת-שמואל ‏ על-שמו.‏ ברוך אילן, יהי זכרו ברוך.‏