אילן דנין

בן צביה ושמעון, נולד ביום כ"ג באב תשי"ח (9.8.1958) בירושלים. אילן גדל ‏ במושב אורה, שבהרי ירושלים. את לימודיו הוא החל בבית-הספר האזורי "הרי ‏ יהודה", וסיימם בבית-הספר המקצועי בבית-שמש. כשהיה ילד, כבר נחלץ ‏ להושיט יד עוזרת לבני משפחתו אם בטיפול בעזים שגידל סבו, אם בניכוש ‏ עשבים שוטים וסיקול אבנים בגינה שטיפחה אמו ליד הבית, או בלול ‏ התרנגולות. אבל גם זרים ואנשי המושב נהנו מטוב לבו של אילן, ומנכונותו ‏ לעזור. בעת לימודיו, הוא עסק הרבה בספורט, ומקום של כבוד בחדרו תפסו ‏ גביעים ותעודות הצטיינות על זכיות במקומות ראשונים - בעיקר בריצות. כמו ‏ כן, היה אילן חבר בקבוצת הכדורגל של המושב.‏ אילן גויס לצה"ל בתחילת פברואר 1977, והתנדב לשרת בחיל-הצנחנים. הוא ‏ עבר את הטירונות הקשה ואת קורס הצניחה, ושובץ בגדוד לוחמים. עם גדודו ‏ השתתף אילן באימונים ובפעילות מבצעית, ונטל חלק במבצע ליטני. הוא עבר ‏ בהצלחה קורס מ"כים, הוחזר לגדוד, ושובץ בפלוגת הרב"טים - הפלוגה ‏ המסייעת. גם בחייו הצבאיים, כמו באזרחיים, הושיט אילן תמיד יד עוזרת ‏ ותומכת לכול. וחבריו זוכרים אותו כחבר טוב שעזר לזולת, עליז וטוב-לב, ‏ בחור צנוע שתמיד חייך ולא התלונן מעולם.‏ ביום ט"ז באב תשל"ט (9.8.1979), ביום הולדתו ה21-, נפל סמל אילן בעת ‏ מילוי תפקידו והובא למנוחת עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר-הרצל ‏ בירושלים. הוא השאיר אחריו הורים, שתי אחיות ושני אחים.‏ משפחתו הנציחה את זכרו בבית-הכנסת במושב. כמו כן, יצאה לאור חוברת ‏ המתארת את דמותו ואת חייו הקצרים. במרכז מושב אורה, שבו שאף ‏ להמשיך ולחיות, הוקמה אנדרטה לזכרו, מעוצבת בצורת מחצית הכנף של ‏ סיכת הצנחן.‏ אילן (אילני) דנין, יהי זכרו ברוך.‏