רון הר-גיל

תאריך לידה:
30 באוקטובר 1960
תאריך נפילה:
11 ביוני 1982
דרגה:
סגן
שנת נפילה:
1982
תקופת נפילה:
מלחמת שלום הגליל ועד היציאה מלבנון
שם היחידה:
גדוד חיר"מ 202
מקום קבורה:
אשדוד
קורות חיים:
בן סימה ושלמה ז"ל, נולד ביום ט' בחשוון תשכ"א (30.10.1960) בירושלים. ‏ בהיות רון בן ארבע שנים עברה המשפחה להתגורר באשדוד. בעיר זו למד רון ‏ תחילה בבית-הספר היסודי "גאולים" והמשיך בבית-הספר המקיף ג'. כשהיה בן ‏ ‏10 שנים נפטר אביו ועול הפרנסה והדאגה לרון, לאחיו ולאחותו נפלו על ‏ כתפי אמו. עוד בהיותו בבית-הספר היסודי הצטרף רון לתנועת-הנוער ‏ ‏"המחנות העולים", תחילה כחניך ואחר-כך כמדריך וכחבר גרעין "לותם". רון ‏ ניחן בכישרון כתיבה, ובעיזבונו נשארו שירים רבים המעידים על עין רואה ויד ‏ רושמת. כמו כן, הוא הרבה לקרוא והקדיש מזמנו לספורט, ובעיקר לכדורסל. ‏ הוא חרש ברגליו את ארץ-ישראל במסעות ובטיולים שערך בתנועת הנוער ‏ ובחברת חבריו המרובים. רון אהב לתת קולו בשיר, בעיקר משירי ארץ-ישראל ‏ היפה. לפני גיוסו, הוא עבד בבניין, כדי לחסוך כסף לטיול באירופה.‏ רון גויס לצה"ל בתחילת פברואר 1979. אף שהיה חבר גרעין נח"ל, הוא החליט ‏ כי יוכל לתרום יותר לצה"ל ולמדינה ולכן התנדב לשרת בחיל-הצנחנים. רון ‏ סיים בהצטיינות את קורס המ"כים, ודרכו הייתה סלולה להתקדמות. בקורס ‏ הקצינים הוענקה לו סיכת החניך המצטיין. מפקדיו, שעמדו על סגולותיו, ‏ ניבאו לו עתיד מוצלח והעריכוהו מאוד. בהערכה עליו נאמר: "קצין טוב מאוד, ‏ נתן דוגמה אישית לחייליו והוביל את מחלקתו לשיאים. הוא התנדב לבצע ‏ משימות ביחידתו, בעל כושר מנהיגות, ובעל אישיות מוסרית במיוחד".‏ רון היה איש אשכולות. הוא נתמנה ‏ מפקד מחלקה בצנחנים, אולם החליט שבתום שירות הקבע ילמד מחשבים ‏ בטכניון. ‏ ביום כ' בסיוון תשמ"ב (11.6.1982), נפל סגן רון בקרב בלבנון והובא לקבורות ‏ בבית-הקברות הצבאי באשדוד. הוא הניח אחריו אם, אחות ואח.‏ חבריו לנשק ובני משפחתו הוציאו לאור כמה חוברות לזכרו, בהן דברי הערכה ‏ וציוני דרך בחייו הקצרים.‏ רון הר-גיל, יהי זכרו ברוך.‏
לצפייה בסרטון
נרות שהודלקו: 142הדלק נר
  • אידוב תורן  (05/03/2016 09:59)
    הכרתי את רון בקורס קצינים בשנת 1980. עשה את הקורס בחיוך וכמעט ללא קושי וסיים כמצטיין מחלקתי. לאחר מכן חזרנו יחד לגדוד ושרתנו יחד כמפקדי מחלקות בפלוגת מאי 81. רון היה קצין שונה בנוף של הקצינים הצעירים דאז. הוא היה הר של מוטיבציה, אהבת המדינה והאדם. ממרומי גילי המופלג אני מחייך כשאני נזכר כמה רציני הוא היה. כיצד יכול אדם כל כך צעיר להיות רציני כל כך במה שהוא עושה. אבל... זה היה החינוך שקיבלנו אז, הגענו לצבא מלאי אמונה בצדקת הדרך. כך היה רון. תמיד עם חיוך. אהב מאד עבודתו כקצין והקדיש מחשבה רבה לכל צעד שעשה. אהב את המחלקה שלו אהבה גדולה. הייתה בו גם שובבות נעורים, אהב לשיר ולהפליג בשיחות על עולם ואדם. רון היה נער-גבר יפה ותמיר. גופו החסון כמו גם רוחו האיתנה והבוטחת שבו את לב חייליו שהעריכו אותו ואהבו אותו מאד. מספר חודשים לפני מלחמת לבנון הראושנה נפרדו דרכנו, רון המשיך בפלוגת מאי 81 ואני עברתי לפלוגה המסייעת. רון נפל בקרב בראס-זייתון, סמוך לכפר-סיל תחת אש כבדה של הסורים במתחם ראס-זייתון. "כי מידי דברי בו זכור אזכרנו עוד"