רון הר-גיל

בן סימה ושלמה ז"ל, נולד ביום ט' בחשוון תשכ"א (30.10.1960) בירושלים. ‏ בהיות רון בן ארבע שנים עברה המשפחה להתגורר באשדוד. בעיר זו למד רון ‏ תחילה בבית-הספר היסודי "גאולים" והמשיך בבית-הספר המקיף ג'. כשהיה בן ‏ ‏10 שנים נפטר אביו ועול הפרנסה והדאגה לרון, לאחיו ולאחותו נפלו על ‏ כתפי אמו. עוד בהיותו בבית-הספר היסודי הצטרף רון לתנועת-הנוער ‏ ‏"המחנות העולים", תחילה כחניך ואחר-כך כמדריך וכחבר גרעין "לותם". רון ‏ ניחן בכישרון כתיבה, ובעיזבונו נשארו שירים רבים המעידים על עין רואה ויד ‏ רושמת. כמו כן, הוא הרבה לקרוא והקדיש מזמנו לספורט, ובעיקר לכדורסל. ‏ הוא חרש ברגליו את ארץ-ישראל במסעות ובטיולים שערך בתנועת הנוער ‏ ובחברת חבריו המרובים. רון אהב לתת קולו בשיר, בעיקר משירי ארץ-ישראל ‏ היפה. לפני גיוסו, הוא עבד בבניין, כדי לחסוך כסף לטיול באירופה.‏ רון גויס לצה"ל בתחילת פברואר 1979. אף שהיה חבר גרעין נח"ל, הוא החליט ‏ כי יוכל לתרום יותר לצה"ל ולמדינה ולכן התנדב לשרת בחיל-הצנחנים. רון ‏ סיים בהצטיינות את קורס המ"כים, ודרכו הייתה סלולה להתקדמות. בקורס ‏ הקצינים הוענקה לו סיכת החניך המצטיין. מפקדיו, שעמדו על סגולותיו, ‏ ניבאו לו עתיד מוצלח והעריכוהו מאוד. בהערכה עליו נאמר: "קצין טוב מאוד, ‏ נתן דוגמה אישית לחייליו והוביל את מחלקתו לשיאים. הוא התנדב לבצע ‏ משימות ביחידתו, בעל כושר מנהיגות, ובעל אישיות מוסרית במיוחד".‏ רון היה איש אשכולות. הוא נתמנה ‏ מפקד מחלקה בצנחנים, אולם החליט שבתום שירות הקבע ילמד מחשבים ‏ בטכניון. ‏ ביום כ' בסיוון תשמ"ב (11.6.1982), נפל סגן רון בקרב בלבנון והובא לקבורות ‏ בבית-הקברות הצבאי באשדוד. הוא הניח אחריו אם, אחות ואח.‏ חבריו לנשק ובני משפחתו הוציאו לאור כמה חוברות לזכרו, בהן דברי הערכה ‏ וציוני דרך בחייו הקצרים.‏ רון הר-גיל, יהי זכרו ברוך.‏