אברהם חלבי

בן יפה ועובדיה, נולד ביום כ"ד בחשוון תש"ך (24.11.1959) בחיפה. אבי למד ‏ בבית-הספר היסודי והתיכון "יבנה" חיפה. הוא היה חבר פעיל בתנועת "בני ‏ עקיבא". צנוע וענו היה אבי, והכול ביקשו את קרבתו. לעתים רחוקות ‏ נתקלים במנהיגות, הנרכשת שלא על-ידי שרירים, אלא על-ידי יופי חיצוני ‏ ופנימי. אבי הרבה לטייל, בעיקר ביערות הכרמל. בחופשות הוא ארגן טיולים ‏ בארץ, ובמסיבות בתנועתו היה המנחה והרוח החיה.‏ בספטמבר 1977 התגייס אבי לצה"ל, והתבקש לצאת לקורס טיס. אבל מרצונו, ‏ הוא הועבר לשרת בנח"ל מוצנח, יחד עם חבריו. הוא נבחר לאחוזים, ובמאי ‏ ‏1978 עבר קורס חובשים קרביים, באוגוסט אותה שנה - קורס צניחה.‏ אבי התגלה במלוא אישיותו, כלוחם בלא חת, כאשר ב7- באפריל 1980 ‏ השתלטו מחבלים על בית-הילדים בקיבוץ משגב-עם שבצפון. אבי הגיע ‏ למקום עם כוח מיחידתו, ובחילופי אש חולצו הילדים מידי המחבלים. בין ‏ הילדים היו נפגעים. אבי שעט לעזרתם, כשקולות הירי עוד מהדהדים סביב. ‏ זה היה כוח פנימי אדיר שדחף אותו קדימה, אל בני הערובה הפצועים, כדי ‏ להגיש להם עזרה מהירה. הוא חילץ, חבש, תמך ועודד את הילדים במסירות ‏ ובזריזות.‏ מפקד יחידתו סיפר על כך, ושיבח את מסירות הנפש של אבי.‏ ביום כ"ג באייר תש"ם (9.5.1980) הוצב אבי עם יחידתו לאבטח את העיר ‏ חברון. בדרכם למילוי תפקידם החדש, בקטע עין-גב-צמח, התהפכה המשאית ‏ הצבאית שבה נסעו, ואבי נהרג. בן 20 וחצי שנים הוא היה במותו. הוא הובא ‏ למנוחת עולמים בבית-הקברות הצבאי בחיפה. אבי השאיר אחריו הורים, שני ‏ אחים ושתי אחיות.‏ מפקד יחידתו כתב עליו למשפחתו: "אבי היה ויהיה סמל לאומץ-לב, ענווה, ‏ צניעות וחברות, הוא היה חבר אמיתי, קשור מאוד לחבריו, מוכן תמיד ‏ למענם. נפשו הרגישה, המוצקה, וערכיו הפנימיים מצווים לנו את החיים".‏ משפחתו הוציאה לאור חוברת לזכרו, ושמה "קומתו ואופן חיוכו".‏ אברהם (אבי) חלבי, יהי זכרו ברוך.‏