יגאל טלקר

בן שרה ושמואל, נולד ביום כ"ד באייר תשכ"ב (28.5.1962) בהודו. בהיותו בן 3 ‏ שנים, עלה יגאל עם הוריו לארץ והמשפחה השתקעה בדימונה. הוא למד ‏ בבית-הספר היסודי "דקלים", בחטיבת הביניים על-שם זינמן ובבית-הספר ‏ התיכון על-שם ליהמן, ובו השתלם במקצוע החשמל. בן 13 שנים היה יגאל, ‏ כשהצטרף לקן "השומר הצעיר" בדימונה. הוא אהב את מסגרת תנועתו, ‏ ובשנים 1979-1978 התמסר לעבודת הדרכה, ואף שימש כרכז הקן. בהיותו ‏ בכיתה י"א, נוצרו יחסי חברות בינו ובין עפרה, גם היא תלמידה בכיתתו. יחד ‏ הם הצטרפו לגרעין נח"ל "אחעד". הוא אהב טיולים, טבע, והרבה פעילות ‏ חברתית. יחסו לחבריו היה חם וידידותי, ותמיד היה מוכן לעזור לזולת. חבריו ‏ בגרעין סיפרו עליו: "ידענו להעריך את יגאל כמצפון הגרעין. תמיד ידע לומר ‏ את האמת. לא תמיד זכה לברכה על כך, אבל היה שלם עם עצמו".‏ בספטמבר שנת 1980 התגייס יגאל לצה"ל, ושירת בנח"ל מוצנח. כשפרצה ‏ מלחמת שלום הגליל, הוא עלה עם יחידתו ללבנון. ביום י"ט בסיוון תשמ"ב ‏ ‏(10.6.1982) היה יגאל בטור משוריין, שהתקדם בכביש דאמור-ביירות. לפתע ‏ נחת על הטור המשוריין מטח קטיושות, ויגאל נפצע פצעי מוות. בעת נפילתו ‏ היה יגאל בקורס מ"כים, ואחר מותו הועלה לדרגת רב"ט. בן 20 שנים הוא היה ‏ במותו.‏ יגאל הובא למנוחות בבית-הקברות הצבאי בדימונה. חבריו בגרעין הנח"ל ‏ הוציאו לאור חוברת לזכרו. הוא הניח אחריו הורים, חמישה אחים ואחות.‏ שר הביטחון אריאל שרון כתב למשפחתו, אחרי שנפל: "יגאל היה חייל בעל ‏ נתוני מנהיגות. הוא בחר בדרך ההגשמה האישית. היה אהוד על חבריו".‏ יגאל טלקר, יהי זכרו ברוך.‏