אילן אלכסנדרוביץ

בן אלה ואברהם, נולד ביום כ' באלול תשכ"א (1.9.1961) בחיפה ולמד בבית-‏ הספר היסודי "מעלה הכרמל". הוא המשיך וסיים את לימודיו בבית-הספר ‏ התיכון "בסמת", במגמה לאלקטרוניקה. אילן היה תלמיד טוב ושותף בכל ‏ הפעולות החברתיות בכיתתו ובבית-הספר בכלל. מורתו בחטיבת הביניים ‏ מספרת עליו: "אילן היה נער תמיר, יפה ונעים הליכות. הצטיין בלימודים ‏ וכבש לבבות בהתנהגותו הצנועה. בחטיבת הביניים ב"בסמת" ניסינו להעלות ‏ את ההישגים בלימודים וליצור חברה אינטגרטיבית חדשה והווי משותף. אילן ‏ ‏- במאור פניו וביחסו הכן לזולת - תרם רבות למשימה זו. הוא היה מנהיג ‏ טבעי וחבריו רחשו לו כבוד רב והתחשבו בדעתו".‏ בנוסף לפועלו בבית-הספר כחבר בוועדות שונות, היטיב אילן לחלק את זמנו ‏ בין תחביביו הרבים: טיולים ברחבי הארץ, האזנה למוסיקה, ריקודי עם ושירה ‏ בציבור, לבין פעילותו בתנועת "הצופים". הוא התחיל כחניך בשבט "משוטטי ‏ הכרמל" של הצופים, ועד מהרה היה למדריך ולמרכז שבט. הצופיות הפכה לו ‏ לדרך חיים והשבט היה לביתו השני. ראש השבט מתאר את אילן: "הוא לא ‏ היה זקוק להוראות ולהנחיות. צרכי החניך והמדריך היו ברורים לו, והוא סחף ‏ את ההנהגה הבוגרת לקצב העבודה שלו, כשהוא מקפיד להיות מושלם בביצוע ‏ הדברים. חדר המזכירות של השבט נשא את האופי המיוחד שלו, שמאפיינו - ‏ הומור ציני. כולנו נמשכנו אליו כאל מגנט. אילן שלי היה מרכז שבט צעיר, ‏ היורד בבוקר השכם ללוות כל טיול ולוחץ שלא לבטל טיולים. אילן שלי הוא ‏ בוגר השבט, שהוענקה לו מתנת השבט - בחירתו כחניך מצטיין. כולנו מצווים ‏ ללמוד ממנו ולהמשיך את דרכו".‏ אף שתפקידו בשבט היה יוקרתי ומכובד, נטל על עצמו אילן גם מלאכות ‏ אפורות רבות, כמו "אחראי גנרטור". תפקיד זה חייב אותו לצאת לכל מחנה, ‏ למתוח את קווי התאורה בשטח, לקום מדי שעתיים כדי למלא דלק ולבדוק ‏ שמן - והוא עשה זאת ברצון ובאהבה.‏ בשבט הצופים התארגן גרעין "מעוף", שיועד לעלות על הקרקע ולהקים קיבוץ ‏ חדש בגליל - תובל. את תקופת השל"ת המוקדם של גרעין "מעוף" עשה אילן ‏ במטע הבננות של בית-העמק, ועד מהרה התחבב על הכול ונודע כאדם ‏ שאפשר לסמוך עליו. בקיבוץ תובל ריכז את ענף "כריתת העצים" ושימש ‏ כנהג, כמרכז קניות וכסדרן תחבורה. יחסו הרציני לעבודה, לכל עבודה, חוש ‏ האחריות שלו ויכולתו להתמודד עם אתגרים וקשיים, סייעו לו להצטיין בכל ‏ מעשיו.‏ את תפישתו על חשיבות יישוב הארץ ועל התרומה להמשך בניינה ‏ והתפתחותה הרצה אילן גם לפני צעירים יהודים באנגליה, כאשר צורף כחבר ‏ משלחת הסברה של צעירים ישראלים. מקצתם של צעירים אלה שוכנעו, עלו ‏ לארץ והתיישבו בקיבוצים שונים.‏ אילן גויס לצה"ל בתחילת 1980 והתנדב לשרת בנח"ל המוצנח. לאחר ‏ הטירונות ולאחר שהשתלם בקורס צניחה ובקורס מ"כים, הוא הוצב באחד ‏ מגדודי הצנחנים. בתקופת הטירונות הקפיד אילן לשמור על קשר מכתבים עם ‏ חבריו בקיבוץ תובל, ובתקופת השל"ת האמצעית שב אל הקיבוץ להמשיך את ‏ עבודתו ולהדריך גרעין צופים חדש בשם "עירד".‏ באותה תקופה ניכר באילן שמצא את מקומו, למרות ההתלבטויות שליוו ‏ אותו באשר לדרך החיים בקיבוץ. חברו הטוב מספר על תקופה זו: "עקבתי ‏ בהשתאות ובסיפוק אחרי התופעה החוזרת והיפה כל-כך של הפעילות, ‏ השקדנות והתמסרותו למשק ולבעיותיו, שסללו עבור אילן את הדרך אל ‏ הקבוצה המרכזית במשק, שעל-פיה יישק דבר. ואכן נדמה לי, שבסוף השנה ‏ היה אילן הדמות המרכזית בקיבוץ כולו. הייתה בו ססגוניות אנושית כזו: ‏ רצינות והומור, עבודה קשה וכיופים. ססגוניות שמעטים זוכים ליהנות ממנה, ‏ דומה שאילן זכה בכול מכול".‏ ביוני 1982 עמדה תקופת השל"ת בתובל לפני סיומה, ואילן היה מועמד ‏ להשתלמות בקורס קצינים. אך בשל מלחמת שלום הגליל, הוצב בחטיבת חיל-‏ רגלים והשתתף בקרבות בלבנון.‏ ביום י"ז בתמוז תשמ"ב (8.7.1982) נפל אילן בעת מילוי תפקידו במלחמת ‏ שלום הגליל והובא למנוחת עולמים בבית-העלמין הצבאי בחיפה. הוא הניח ‏ אחריו הורים ואחות.‏ לאחר מותו הוענקה לו דרגת סמל. משפחתו הוציאה ספר לזכרו, ובו דברי ‏ חברים, מורים וקרובים על דמותו. כמו כן הקימו הוריו וחבריו חדר על-שמו ‏ בשבט "משוטטי הכרמל" ומתקן ספורט בשטח מחנה הקיץ של תנועת ‏ ‏"הצופים" ביער עופר. הנהגת שבט "משוטטי הכרמל" החליטה שטקס פתיחת ‏ שנת הפעילות יוקדש בכל שנה לזכרו של אילן.‏ אילן אלכסנדרוביץ', יהי זכרו ברוך.‏