נהוראי - מאיר אמזלג

בן סול ור' יוסף, זכרונו לברכה, נולד ביום כ"ו באדר ב' תשכ"ב (1.4.1962) ‏ באופקים. כבן למשפחה דתית התחנך נהוראי במערכת החינוך הדתית. את ‏ לימודיו הוא התחיל בבית-הספר היסודי "סיני" (בית-ספר של החינוך העצמאי) ‏ באופקים, וכבר אז התבלט כתלמיד מתמיד בלימודי הקודש. לאחר שסיים את ‏ לימודיו בבית-הספר היסודי, הוא עבר ללמוד בישיבת בני עקיבא "אוהל ‏ שלמה" בבאר-שבע. באותה תקופה הצטרף נהוראי לתנועת הנוער "בני ‏ עקיבא", והיה פעיל בסניף של התנועה בעיירה אופקים. ‏ הלימודים בישיבה חיזקו את אהבתו של נהוראי לארץ-ישראל. הוא היה מוכן ‏ להתווכח עם כל אחד על הצורך לחיות בארץ. באחת הפעמים הצליח לשכנע ‏ חבר, שיבטל את תכניתו לנסוע לכמה שנים לארצות-הברית. כשנשאל אותו ‏ חבר, כיצד שכנע אותו נהוראי, השיב: "כאשר ראיתי את נהוראי ראיתי את ‏ ארץ-ישראל".‏ משהגיע מועד גיוסו לצה"ל, רצה נהוראי להתנדב לחיל-הצנחנים, אבל לא רצה ‏ לוותר על לימודי הקודש. לכן הצטרף לישיבת ההסדר "שבות-ישראל" באפרת, ‏ ולאחר כמה חודשים גויס ליחידה של נח"ל מוצנח. נהוראי היה חייל מסור ‏ והתנדב לכל משימה. הוא סיים קורס מ"כים והתכוון לצאת גם לקורס ‏ קצינים.‏ כשפרצה מלחמת שלום הגליל, השתנו התכניות ונהוראי עלה עם יחידתו ‏ להילחם בלבנון. לאחר כחודש ימים של קרבות קשים, חזרה היחידה לבסיס ‏ בצפון הארץ לטפל בציוד. נהוראי סיים את הטיפול בנגמ"ש שלו, והתנדב ‏ לעזור לחיילי יחידה אחרת לטפל בנגמ"שים שלהם. בשעה שניגש לעזור ‏ לחבריו, נשמעה התפוצצות.‏ נהוראי נהרג בעת מילוי תפקידו במלחמת שלום הגליל ביום י"ז בתמוז ‏ תשמ"ב (8.7.1982) והובא למנוחת עולמים בבית-הקברות הצבאי באופקים. ‏ הוא השאיר אחריו הורים (אביו נפטר כשנתיים לאחר נפילתו של נהוראי), ‏ אחים ואחיות. במלאת שנה לנפילתו של נהוראי רכשה משפחתו ספר תורה ‏ לזכרו, ותרמה אותו לבית-הכנסת המרכזי לצעירים באופקים.‏ במלאת שלוש שנים לנפילתו הוצא לאור ספר לזכרו, ובו קובצו דברים ‏ שנאמרו על נהוראי מפי חבריו ומוריו.‏ נהוראי מאיר אמזלג, יהי זכרו ברוך.‏