אהוד אריאל

תאריך לידה:
02 באוגוסט 1955
תאריך נפילה:
21 ביולי 1982
דרגה:
רס"ן
שנת נפילה:
1982
תקופת נפילה:
מלחמת שלום הגליל ועד היציאה מלבנון
שם היחידה:
אחר
מקום קבורה:
קרית-שאול
קורות חיים:
בן מרים ויהודה, נולד ביום י"ד באב תשט"ו (2.8.1955) בתל-אביב. הוא למד ‏ בבית-הספר היסודי "הלל" שבעיר, ואחר-כך המשיך וסיים את לימודיו בבית-‏ הספר התיכון "רוגוזין". אהוד היה תלמיד חרוץ ושאף תמיד להגיע להישגים, ‏ עם זאת הקפיד להשתתף באירועים החברתיים בבית-ספרו ובפעולות שונות ‏ בתנועת "הנוער העובד והלומד". תמיד הוא היה מוקף בחברים ובחברות ‏ שאהבו אותו מאוד, משום שהיה תוסס ומלא-חיים, בעל חוש הומור יוצא מן ‏ הכלל, חברותי ואופטימי. "יפה-תואר ויפה-נפש", כך הגדירו כל מי שהכירו ‏ מקרוב - ואכן כזה היה.‏ מילדות חינכוהו הוריו לאהבת המולדת, ואכן בין תחביביו הרבים היו גם ‏ הטיולים שערך ברחבי הארץ, כדי ללמוד ולהכיר אותה כראוי. אהוד היה שחקן ‏ כדורגל מצוין והשתתף בקביעות באימונים ובמשחקים של קבוצת "הפועל ‏ כפר-שלם".‏ עוד כשהיה נער צעיר ניכרו בו חוש האחריות וכושר המנהיגות, והוא נשלח ‏ לקורס מ"כים של "הגדנ"ע" ואף שימש בתפקידי הדרכה.‏ אהוד גויס לצה"ל בתחילת נובמבר 1973 והתנדב לשרת בחיל-הצנחנים. לאחר ‏ הטירונות, ולאחר שהשתתף בקורס צניחה ובקורס מ"כים, הוא הוצב בגדוד ‏ צנחנים, ושירת בו כמ"כ. במהלך שירותו הסדיר נשלח אהוד לקורס קציני ‏ חי"ר וסיימו כחניך מצטיין. לאחר הקורס הוא הוצב ביחידה ושימש בתפקיד ‏ מפקד מחלקה. הוא זכה לשבחים ממפקדיו, ובחוות-הדעת שלהם ציינו אותו ‏ כקצין ממושמע ואמין, הדואג לחייליו ומבצע את המוטל עליו ביעילות רבה, ‏ תוך נקיטת יוזמה.‏ חיוכו התמידי ומזגו הנוח השרו ביטחון על הסובבים, והוא זכה להערכתם ‏ ולאהבתם של פקודיו. ‏ אהוד זכה לקידום בדרגות ובתפקידים, וכשהיה לסגן התמנה למפקד פלוגה. ‏ גם את תפקידו זה הוא מילא בנאמנות ובמסירות, לשביעות רצון מפקדיו. ‏ כשסיים את תקופת השירות הסדיר, התנדב אהוד לשירות קבע, שהוארך ‏ ביוזמתו פעמים אחדות, עד שבתחילת ספטמבר 1978 סיים את שירותו ‏ בצה"ל.‏ באותה עת נשא לאישה את חברתו לימור, וכעבור שנה נולד בנם תומר. אהוד ‏ היה מאושר במשפחתו והרבה לבלות בבית. יחד עם רעייתו רקם תכנית ‏ לעקור ליישוב חקלאי בגליל, כדי לממש את אהבתו לטבע ולאדמה. הוא החל ‏ ללמוד חקלאות, ולצורך פרנסת המשפחה עבד כמפעיל מחשב ב"בנק ‏ הפועלים".‏ כפעם בפעם נקרא אהוד להתייצב לשירות מילואים ומילא תפקיד של מ"פ. ‏ ביולי 1982, בזמן הפסקת האש בלבנון, נקרא להתייצב עם חייליו בגזרה ‏ המזרחית בלבנון. הוא פיקד על כוח סיור, כאשר נתקלו במארב של מחבלים. ‏ תוך כדי הסתערות על התוקפים, נפגע אהוד בראשו. ‏ ביום א' באב תשמ"ב (21.7.1982) נפל אהוד בקרב בלבנון והובא למנוחת ‏ עולמים בבית-העלמין הצבאי בקריית שאול. הוא השאיר אחריו אישה ובן, ‏ הורים וארבעה אחים. לאחר מותו הועלה לדרגת רב-סרן.‏ חבריו ומפקדיו נשאו דברים על קברו. אמר אחד מהם: "כלום אפשר לדבר על ‏ אהוד בנוסח "הוא היה"? טוב ליבו וגדולתו בצבצו מרמ"ח אבריו. מה אפשר ‏ לספר? שהכיר את כולנו בפרק זמן קצר? היה נסוך בו חן רב והיה בו שקט ‏ נפשי עמוק, שאפשר לכבות בו הר געש. אוהב בריות וחביב על כולם. אפילו ‏ הקשוחים שבחיילים הזילו דמעה בהיוודע הבשורה המרה".‏ במכתב תנחומים למשפחה השכולה, כתב שר הביטחון: "רב-סרן אהוד אריאל ‏ היה מפקד מעולה, בעל כושר מנהיגות ואהוב על חייליו. תמיד רגוע וחדור ‏ ביטחון ביכולתו וביכולתם של חייליו, הוא השרה ביטחון על הסובבים אותו".‏ הוריו תרמו לזכרו ספרי תורה לבית-הכנסת שליד ביתם.‏ בעיתונים פורסמו מאמרים קצרים על דמותו ועל דרכו.‏ אהוד (אודי) אריאל, יהי זכרו ברוך.‏
לצפייה בסרטון
נרות שהודלקו: 34הדלק נר
  • כהן מרדכי  (27/04/2020 18:57)
    אודי קראתי לו . אהוד ,אודי . היה חבר , למדנו יחד בבית הספר רוגוזין . פעמים רבות אודי הזמין אותי לבית הוריו ללמוד לבחינות ולהכין שעורים . אהבתי את אודי מאד הן בגלל שעור קומתו המיוחד, טוב ליבו , דאגתו לזולת בכל רגע , בעל חיוך שובה לב , פשוט מלח הארץ . אודי נולד וגדל עם אחיו להורים ומשפחה מיוחדת שתמיד היה שמח להכנס לביתם . יום הלוויה שיצא מבית הוריו עדיין חרות בליבי כפצע שותת דם . יהי זיכרו ברוך .