הרצל אשר

בן מלכה ויונתן, נולד ביום כ"ז בתמוז תשי"ח (14.7.1958) בסננדג' שבחבל ‏ כורדיסטן בפרס. בהיותו עול ימים עברה משפחתו לגור בטהרן, ובה גדל ‏ הרצל, ועשה את צעדיו הראשונים בבית-הספר "רוטשילד" ואחר-כך בבית-‏ הספר "אוצר התורה". כשהיה בן עשר שנים, הוא עלה עם משפחתו לארץ ‏ והתגורר ברחובות. בעיר זו המשיך הרצל את לימודיו בבית-הספר "יבניאלי", ‏ עשה בו שנה אחת ואחר-כך עבר לפנימייה דתית בפתח-תקוה, וסיים בה את ‏ לימודיו היסודיים. לאחר מכן הוא למד שנה אחת בפנימיית "שדה חמד" ‏ בראשון-לציון, ולאחריה המשיך וסיים את לימודיו התיכוניים בבית-הספר ‏ המקצועי "ארגמן" ביבנה, במגמת חרטות.‏ הרצל היה נער כשרוני ובעל דמיון פורה: כשהיה כבן ארבע שנים בנה ‏ מגפרורים אונייה יפהפייה. את כישרונותיו בתחום עבודת הידיים הוא ניצל ‏ ליצירת יצירות מיוחדות בציור ולבניית דגמי מטוסים. לימים, משהתבגר, באו ‏ כישרונותיו של הרצל לידי ביטוי בעבודות שעשה לשיפוץ ביתו.‏ הוא גם היה בעל כישרון סיפורי יוצא מן הכלל, ונהג לספר לבני משפחתו ‏ ולקרוביו סיפורים שונים באופן מעניין, מקורי ומרתק.‏ הרצל היה בחור חסון, בעל כושר גופני מעולה ורק טבעי היה הדבר שהתעניין ‏ בספורט והרבה לעסוק בפעילות ספורטיבית כתחביב. הוא התעסק בפיתוח ‏ גוף בעזרת מכשירים, וכשבגר הצטרף לחוג להיאבקות.‏ כשסיים את לימודיו התיכוניים ונותר לפניו עוד זמן ארוך עד למועד גיוסו, ‏ יצא הרצל לעבוד בחרטות באחד המפעלים, ובכסף שהרוויח, סייע למשפחתו ‏ לשאת בעול כלכלת הבית.‏ הוא היה ענו וצנוע. בהליכותיו עם הזולת היה הרצל ביישן, נחבא אל כלים, ‏ לא התגאה בהישגיו ולא התלונן על קשייו.‏ הרצל גויס לצה"ל בתחילת פברואר 1976 והוצב בחיל-רגלים בחטיבת גולני. ‏ לאחר הטירונות עבר קורס מ"כים חי"ר. אחרי כן הוא עבר קורס צניחה וקורס ‏ מדריכי צניחה, והיה למדריך צניחה. הוא היה חייל ומדריך למופת. חניכיו ‏ אהבו אותו בשל יחסו האנושי וסבלנותו הרבה. הוא תרם לכל חניך לפי צרכיו ‏ האישיים, ולחניכים שהתקשו היה מקדיש מזמנו עד אשר הביאם לרמה ‏ הנאותה. ברבות הימים התבקש הרצל לחתום על התחייבות לשירות קבע. ‏ הוא הרהר בדבר והחליט לקשור את עתידו בצה"ל, כי ראה בכך, בהכשרת ‏ נערים צעירים להיות צנחנים טובים ומיומנים, דרך לתרום למדינה ‏ ולביטחונה.‏ לימים הוא נשא אישה והקים אתה בית. בשנת 1980 נולד בנו הבכור והוא היה ‏ מאושר באדם. הוא היה אב ובעל מסור, דואג ונאמן למשפחתו. תמיד השתדל ‏ למלא את כל מחסורה ולהעניק לה את כל הטוב שיכול.‏ ביום ט' בטבת תשמ"א (16.12.1980) נפל הרצל בעת מילוי תפקידו. הוא הובא ‏ למנוחת עולמים בבית-העלמין ברחובות. הוא השאיר אחריו אישה, בן, הורים, ‏ שני אחים ושתי אחיות.‏ במכתב תנחומים למשפחה השכולה, כתב מפקדו: "... הרצל היה חייל מסור ‏ לעבודתו וקיבל כל עבודה בכל תנאי, בשקט ובשלווה שאפיינו אותו. השקט ‏ הנפשי והידע המקצועי המושלם נסכו ביטחון על פקודיו, שאהבו אותו ושאבו ‏ ממנו את ביטחונם בצניחה.‏ ‏"הרצל היה דוגמה אישית לכל צנחן ומפקד. הוא אהב את עבודתו ומקצועו, ‏ את חייליו, את חבריו לפלוגה ואת מפקדיו, ואנו, כולנו, אהבנו אותו בלא ‏ סייג".‏ הרצל אשר, יהי זכרו ברוך.‏