דניאל - אליעזר ברנר

בן שושנה ושלמה, נולד ביום י' בחשוון תשי"ב (9.11.1951) בשיקגו שבארצות-‏ הברית, ועלה לארץ ב1969-. דני למד בבית-ספר היסודי "עקיבא" בשיקגו. כבר ‏ בכיתה א' הוא הצטיין בכל לימודיו. היו לו הרבה בולים מישראל, שקיבל ‏ ממורו - פרס על הצטיינותו בלימודים. כשסיים את לימודיו בבית-הספר ‏ היסודי, הלך דני ללמוד בישיבה תיכונית של "בית-מדרש לתורה" וגם בה ‏ הצטיין בלימודי הקודש והחול. בשבתות שימש דני מדריך בסניף "בני עקיבא", ‏ ובקיץ הצטרף עם חבריו למחנה "מושבה" של התנועה.‏ בשנת 1969, כשסיים את בית-הספר התיכון, עלה דני לארץ עם משפחתו. הוא ‏ היה חבר הכשרה בקיבוץ סעד, הצטרף לגרעין נח"ל שסופח לטירת צבי ושירת ‏ בפלוגת מ"כים של נח"ל-מוצנח. אחר-כך, הוא נרשם ללימודי פיסיקה וכימיה ‏ באוניברסיטה העברית. במהלך תקופה זו פרצה מלחמת יום הכיפורים. דני ‏ לחם בה בגולן, בשורות חיל-הצנחנים. בשירות המילואים כבר היה יכול לשרת ‏ כעתודאי, אבל הוא בחר לשרת ביחידה קרבית של נח"ל-מוצנח ובה גם נפל.‏ לאחר המלחמה החל דני את דרכו האקדמית. הוא סיים לימודי תואר ראשון ‏ ושני בפיסיקה וכימיה, ובכל תקופת לימודיו עבד לפרנסתו בתעשייה. מדריכו ‏ בעבודת המוסמך ציין, שרק בחור עם כוח רצון כביר וכישרון כשלו היה מסוגל ‏ לסיים במועד ובהצלחה כה רבה משימה זו, שכן עבר במשרה מלאה ונמנע ‏ מלעבוד בשבתות ובחגים.‏ דני עסק במחקר במכון וייצמן בנושא קרני לייזר, ונזקק לעוד שנה אחת, כדי ‏ לקבל תואר דוקטור לפילוסופיה ב"מדרשת פיינברג" של המכון. מדריכו ‏ ועמיתיו ראו בו כוכב עולה בשמי המדע, ולדבריהם עתיד מזהיר היה צפוי לו ‏ בתחום חקר קרני הלייזר.‏ בעבודת הדוקטורט שלו גילה דני חריצות, כושר התמדה, חשיבה מקורית ‏ ויכולת ביצוע. הוא תרם תרומה להקמת מעבדה, ששימשה לא רק בעבודת ‏ המחקר שלו, אלא גם למחקרים של אחרים. עבודתו המדעית תימשך ותושלם ‏ במכון, ותהיה מעין יד לזכרו.‏ דני היה מקובל על כל מי שהכירו מקרוב. אפיינו אותו צניעות וענווה. הוא ‏ נידב ממרצו לקידום פר"ח, פרויקט חונכות, ובמסגרתו הכין תלמידים לבחינות ‏ בגרות במקצועו. כאשר הפצירה בו אם של תלמיד אחד לקבל תשלום, הוא ‏ סירב בתוקף והציע לה כ"פשרה" לתרום את הכסף לצדקה. הוא הדריך ‏ סטודנטים בקיץ במקצועו, ושקד יום-יום על דף גמרא במחיצת הרב הכהן-‏ קוק.‏ דני נפל בקרב בלבנון ביום י"ז בסיוון תשמ"ב (8.6.1982), בכיכר המרכזית ‏ בצדו, בעת שפלוגתו ניסתה לטהר את הצומת המרכזי מפעילות מחבלים. דני ‏ הובא למנוחת עולמים בבית-קברות בפרדס חנה. הוא הניח אחריו אישה - ‏ ורדה לבית גרפרדט, הורים, אח - דוד ואחות - אסתי.‏ מפקדו סיפר, כי במשך שנים רבות של שירות ביחידה, התבלט דני כחייל ‏ המבצע את תפקידו באומץ, בשליטה עצמית בלתי-רגילה ותוך אמונה שלמה ‏ בדרכו ובמעשיו.‏ ‏"מדרשת פיינברג" החליטה פה אחד לקרוא על-שם דני את אחד הפרסים ‏ שהיא מעניקה מדי שנה לתלמידיה המצטיינים. כך יהיה שמו של דני קשור ‏ בשמם של המובחרים שבתלמידים, שמקומו היה בלא ספק ביניהם.‏ דניאל-אליעזר ברנר, יהי זכרו ברוך.‏