שמואל גוטרמן

בן פנינה ודוד, נולד ביום כ"ח באב תרצ"ח (28.8.1938) בחיפה. הוא למד בבית-‏ הספר היסודי בקרית-חיים ולאחר שהשלים שמונה כיתות עבר לבית-הספר ‏ המקצועי בבת-גלים, שם למד שנה. אחרי כן חזר ללמוד בבית-הספר התיכון ‏ בקריית-חיים. שמוליק היה חבר בתנועת "הנוער העובד".‏ בנובמבר 1956 התגייס לצה"ל ושירת במסגרת גרעין נח"ל. הוא עבר קורס ‏ צניחה וקורס מ"כים, ובנובמבר 1957 הועלה לדרגת רב"ט. הצטיין כחייל בעל ‏ תכונות של איש-שדה. ביוני 1958 הועלה לדרגת סמל.‏ אחרי שהשתחרר מצה"ל המשיך לשרת במילואים בחיל-הרגלים. השתלם ‏ בשורה של קורסים ובמארס 1959 הועלה לדרגת סמ"ר. בחייו האזרחיים עבד ‏ כטרקטוריסט וכמפעיל ציוד מכני כבד במועצה האזורית זבולון. הוא לחם ‏ במלחמת ששת הימים ובמלחמת יום הכיפורים בסיירת של יחידתו.‏ עם התבגרותו ביקש לעבור במסגרת שירותו הצבאי לתפקיד מקצועי ‏ שמתאים לו. תחילה התנגדו לכך מפקדיו, שראו בו חייל בעל תכונות של איש ‏ שדה, אולם לבסוף נעתרו לו. הוא נשלח לקורס נהגי נגמ"ש ונתמנה כמש"ק ‏ הרכב בפלוגתו. בשירותו במילואים טרח הרבה כדי להבטיח את תקינות כלי-‏ הרכב של פלוגתו.‏ ביום כ"ז בחשוון תשמ"א (6.11.1980) שירת במילואים באזור חברון ויצא ‏ לבחון רכב בכביש באר-שבע-ערד. משאית סמיטריילר נהוגה בידי תושב ‏ מקומי, פגעה ברכבו וברכב צבאי נוסף. בהתנגשות נהרג שמואל. בן 42 היה ‏ במותו.‏ הוא הובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית-הקברות צור-שלום שבמפרץ חיפה. ‏ השאיר אחריו רעיה, בן, בת, הורים ואח.‏ מפקד יחידתו כתב עליו במכתב תנחומים למשפחתו: "סמ"ר שמוליק היה ‏ סמל הרכב של הפלוגה ועשה לילות כימים כדי שרכב הפלוגה יהיה במצב ‏ כשיר לפעולה בכל שעה שיידרש. תמיד מוכן היה לשרת את הפלוגה, למרות ‏ שעבר את גיל השירות ביחידה. תמיד היה חיוך נסוך על פניו".‏ להצנחת זכרו תרמה משפחתו ספרים לספרית בית-הספר על-שם וייצמן ‏ בקרית-מוצקין.‏ שמואל (שמוליק) גוטרמן, יהי זכרו ברוך.‏