רפאל חדד

בן רינה ז"ל ומעתוק, נולד ביום ט"ו בשבט תשכ"ט (10.1.1959) בפרדס חנה. ‏ רפי למד בבית-הספר היסודי על-שם שרת, וסיים את בית-הספר התיכון בכפר ‏ הנוער "מאיר שפייה". מגיל צעיר ניכרה ברפי אהבתו לטבע. בשפייה נמצא ‏ לאהבה זו כר פעולה עשיר: רפי הקים בה פינת חי, ובה יונים, ארנבות, כבשה, ‏ טלה ותרנגולים, והשתעשע בטיפול בבעלי-חיים לאחר שעות העבודה. הוא ‏ אהב לרכוב על סוסים ולטייל במרחבי הכרמל. כשהיה בכיתה ט', החל רפי ‏ לעבוד במטעים, ועד כיתה י"ב דבק בעבודה זו ולא החליפה באחרת. רפי היה ‏ מעורה בכל הפעילות החברתית במוסד, והיה חביב על הנערים ועל המבוגרים ‏ כאחד. מנהל הענף במשק ידע, שעל רפי אפשר לסמוך, גם בעת חופשה או ‏ במילואים.‏ רפי השתתף בוועדות שונות בכפר במסגרת "הוועד הפועל" בשפייה, ונטל ‏ חלק מכובד במערכת ההנהגה של התלמידים. במהלך חמש השנים שלמד ‏ בשפייה, הוא יצא לקורס מ"כים בגדנ"ע. בתקופה זו למד רפי לנהוג בטרקטור, ‏ ובכסף שחסך מהעבודה בחופשה הוא למד לנהוג גם על משאית.‏ ב1977- התגייס רפי לצה"ל, והיה ממארגני גרעין נח"ל שיועד להצטרף לקיבוץ ‏ ברקאי. הוא השתלב יפה בחיי החברה והעבודה. גם כאן יזם ופעל רפי בכל ‏ תחום חברתי. הוא עבד בכותנה ובפלחה, ובתקופה של מחסור בכוח אדם, ‏ הוא עבד בלא הפסקה מבוקר עד ערב, וביטל את חופשתו, כדי שהענף יפיק ‏ את היבול המצופה. הוא נהג גם לרכוב על סוסים ולקשור קשר עם ערביי ‏ הסביבה.‏ כשסיים את שירותו הצבאי, נסע רפי למשך שנה אחת לאירופה, ואף ביקר ‏ חברות ששהו בקיבוץ כמתנדבות מחו"ל. רפי התלבט באשר לעתידו; הוא חזר ‏ לקיבוץ לחודשיים, עבד במקשת האבטיחים בהתלהבות ויצא שוב לחו"ל עם ‏ חבר. החבר נשאר שם, אך רפי התגעגע וחזר לארץ. הוא לא החליט עדיין במה ‏ ישתלב כאן. צו גיוס קרא לו ללבנון לשרת ביחידת הצנחנים, שהשתייך אליה. ‏ גם בצבא התבלט רפי במסירותו, במשמעת הפנימית שלו ובגישתו הבוגרת ‏ לכל אחריות שהוטלה עליו.‏ רפי נפל ביום כ"ד בסיוון תשמ"ב (15.6.1982) מפגיעת רימונים, בשעת טיהור ‏ קני מחבלים במחנה הפליטים עין-חילווה שליד צידון.‏ רפי הובא למנוחת עולמים בבית-הקברות הצבאי בפרדס חנה. בן 23 הוא היה ‏ במותו. הוא הניח אחריו אב ושישה אחים ואחיות.‏ רפאל (רפי) חדד, יהי זכרו ברוך.‏