פעולות החבלה של ארגון הפת"ח בהר חברון הפכו את הגזרה לאזור בעייתי ומעשי חבלה רבים בוצעו באזור הר חברון מראשית שנת 1966.
מדינת ישראל הגישה תלונה נגד סוריה במועצת הביטחון של האו"ם אך התלונה נדחתה בשל וטו סובייטי.
את הדברים הבאים נשא ראש הממשלה ושר הביטחון לוי אשכול, ביום חמישי ה-10 באוקטובר, בכנס של חטיבת הצנחנים:
"החוטים של מבצעי הרצח והחבלה מובילים לסוריה, אך אין להתעלם מאחריותן של מדינות ערב האחרות, בהן מקבלים המרצחים מחסה ומשטחיהן הם פושטים לשטח ישראל".
למחרת, ליל שבת 11 בנובמבר סמוך לחצות, עלה על מוקש סיור של גדוד 890 באזור הר בדר – בדרום הר חברון. כל נוסעיו נפגעו ושלושה חיילים נהרגו: רב"ט משה קלגסברון, והטוראים גמדיש אברני ודניאל צלמייסטר.
לאחר אירוע זה הגיעו למסקנה כי תושבי הכפרים בהר חברון מסייעים למחבלים ואירוע זה הוא שהיווה את העילה המיידית לפעולת התגמול שבאה ביום למחרת. עיתוי המקרה היה רב משמעות מאחר והתבצע שבוע לאחר נפילת ההצעה במועצת הביטחון בדבר תלונתה של מדינת ישראל וכן שבוע בדיוק לאחר חתימת הסכם ההגנה המצרי- סורי.
יצחק רבין הרמטכ"ל אמר בדיון מסכם לאחר הפיגוע "לי נראה כי אי נקיטת פעולה צבאית כמוה כהכרזה "דמם של ישראל הפקר!"
המשימה הייתה להצביע על אזור הר חברון כמקום המועד לפורענות ולדרבן את משטרו של המלך חוסיין לפעול כנגד כוחות אלו הנתמכים על ידי מצריים ובכך להביא לניגודי אינטרסים בין מדינות ערב. בנוסף, היה חשוב להראות כי ישראל מגיבה לפורענות, איננה חלשה או קלה לפגיעה ולאותת למצריים וסוריה לשקול מעשיהן בכובד ראש.
מהלכים והכוחות הפועלים
הפעולה בוצעה על ידי גדודי הצנחנים גדוד 202, גדוד 890, הסיירת והנח"ל המוצנח. הכוחות פוצלו לשני כוחות משנה: כוח א' היה מורכב מארבעה כוחות. פלוגה מוגברת של גדוד 890 בפיקודו של מג"ד יאיר תל צור ז"ל אשר היה אמון על כיבוש דרום הכפר. פלוגה מוגברת של גדוד 202 בפיקודו של המג"ד יואב שחם ז"ל אשר היה אמון על כיבוש צפון הכפר ומפלוגה מגדוד 202 בפיקודו של הסמג"ד יעקב חסדאי אשר שמשה כוח עתודה. הכוח השלישי היה פלוגה מוקטנת של גדוד הנח"ל המוצנח בליווי מחלקת טנקים בפיקודו של המג"ד שמוליק פרסבורגר אשר היו אמונים על חסימת הכביש המוביל ממג'נונה לכפר סמוע. הכוח הרביעי היה פלוגת הסיירת בליווי מחלקת טנקים בפיקודו של גיורא חייקה אשר היו אמונים על חסימת הכביש המוביל מהכפר יטה מכיוון צפון. כוח ב' היה מורכב מארבע כוחות בתוך חטיבה שבע בפיקודו של המח"ט שמואל גונן (גורדיש). מחלקת טנקים אשר אמונה על אבטוח מעבר הגבול באזור הכפרים ג'נבא ולאחר מכן התקדמות לעבר משטרת רוג'ם, צוות סיור לאבטוח אזור הפעולה וחסימת צירים, פלוגת חרמ"ש לאיתור מאהלי הבדואים באזור הפעולה וכן כיתות מרגמה (81 מ"מ ו-120 מ"מ) שתהיינה מוכנות לסיוע לכוחות הפועלים.
תוצאות פעולה זו היוותה ציון דרך לקרבות היום בצה"ל ולקחיה יושמו בין היתר במלחמת ששת הימים שפרצה שבעה חודשים לאחריה. לכוחותינו היה הרוג אחד, מג"ד גדוד 202 של הצנחנים, סא"ל יואב שחם ז"ל ועשרה פצועים. אבידות הצד הירדני הסתכמו ב-14 חיילים הרוגים, 37 פצועים ושני חיילים אשר נלקחו בשבי.