גמ"כ מוצנח 7038 במבצע של"ג ת"פ חט' 35 - יוני 1982

גדוד 7038 (ובשמו הקודם 332) היה גדוד מרגמות כבדות 120 מ"מ  אשר כונה "גמ"כ מוצנח" סייע לחטיבת הצנחנים כבר ב"מבצע קדש" בשנת 1956 ולאחריו הפך לגדוד מילואים של חטיבה 35 הסדירה. ייחודו של הגדוד היה בהיותו כח אורגני של החטיבה, הנדרש לפעול תמיד בצמוד ובתנאים זהים לכוחות להם הוא מסייע. ייעודו של הגדוד הכתיב שילוב של יכולת סיוע ארטילרי עם יכולות של ניידות, תנועה, פריסה ולחימה כמו כל כוחות החטיבה. חייליו של הגמ"כ המוצנח היו צנחנים שהוכשרו לפעול כתותחנים בפיקוד קציני חת"ם מקצועיים שהתנדבו לשרת במערך המוצנח.

להשתתפותו המוצלחת של הגדוד בקרבות חטיבה 35 במלחמת "שלום הגליל", קדמה פעולת הכנה שהחלה כ-4 שנים קודם לכן, כאשר מפקדי הגדוד הבינו כי יש לבנות תפיסת הפעלה חדשה שתתאים למשימות המורכבות שתוכננו לחטיבה. בנוסף, נדרשה יכולת "להקפיץ" את גדוד המילואים מהבית, ולשלבו במהירות בנוהל הקרב של החטיבה הסדירה. לצורך זה התגייסו כמה מהם: יעקב צור, אבי שדמי והלל אהרמן לצבא הקבע והחלו בבניית תורת לחימה, בביצוע אימונים לא שגרתיים ובארגון מחסני החירום וזאת תוך תמיכה וגיבוי של הרמטכ"ל רפאל איתן (רפול) ז"ל.  בסמוך למבצע "שלג"  גויסו לוחמי הגדוד לאימון מזורז ועל אף שהשלימו כבר את מכסת ימי המילואים  השנתית, נענו כולם לקריאה ונוספו אליהם גם לוחמים ותיקים שזה מקרוב נגרעו מהגדוד מפאת גילם.



אימון הנחתת מרגמות מיסעור לפני של"ג

הגדוד גויס בצו 8 במוצ"ש 5 ביוני ברשת גיוס פנים גדודית עצמאית ולאחר 24 שעות התייצב בשטח ביצוע ההטסות (שב"ה) ליד מושב שבי ציון, מצויד ומוכן להטסה וחבירה עם כוחות החטיבה בשפך נהר האוואלי. המטס הראשון שכלל מחצית מהגדוד בפיקודו של המג"ד חקי פורת, לא הונחת  בנקודת החבירה עקב אש כבדה שנורתה על אזור הנחיתה ונאלץ לחזור לשב"ה.

חלקו השני של הגד' בפיקודו של הסמג"ד הלל אהרמן, הונחת בהצלחה תחת אש ולאחר התקדמות  אל רכס הבוקסתא וצפונה לו החלו הרגמים לסייע לכוחות החטיבה. המחצית הראשונה של הגדוד שבה ונחתה בשפך האוולי כעבור 24 שעות וגם היא חברה לכוחות החטיבה.



פלגת מרגמות 120 מ"מ מסייעת בירי ארטילרי לכוחות החטיבה


זוהי הפעם הראשונה בה פעל גדוד המרגמות הכבדות על פי תורת הלחימה החדשה. הגדוד פוצל לשש פלגות בנות 2 קנים כ"א כאשר לכל אחת מהן הייתה היכולת לפעול כיחידת אש עצמאית. הפלגות התקדמו בעקבות הכוח המסתייע תוך כדי דילוגים ופריסה בשטחים בנויים ופתוחים, בחצרות בתים ובקפלי קרקע, כאשר תמיד חלקן פרוסות ומוכנות לפתוח באש והחלק האחר בתנועה בצמוד ליחידות החטיבה הקדמיות. הנחיית המח"ט יורם יאיר (ייה) הייתה שכל התקדמות לתא שטח חדש ו/או לקראת מעבר הכרחי תעשה בסיוע המרגמות. הנחייה זו יושמה ותרמה ישירות למספר הנפגעים הקטן יחסית במהלך הקרבות.



פלגת מרגמות 120 מ"מ בדילוג לעמדה חדשה בציר הרי השוף


פלוגת המפקדה וייתר לוחמי הגדוד בפיקודו של המ"פ שמעון זילברשץ, נעו עם דרגי החטיבה בציר היבשתי, עברו בשטחי הלחימה במטרה לחבור במהירות האפשרית לכוחות הלוחמים שהונחתו. עד הגעת פלוגת המפקדה לשפך האוולי, הונחתו שם מארזי תחמושת 120 מ"מ באמצעות יסעורים ומשם נייד אותם הגדוד באמצעות נ.נ.ים עד לעמדות המרגמות.


אספקה בהיטס של תחמושת 120 מ"מ לטובת גד' 7038

שני אירועים מיוחדים ראויים לציון:
האירוע הראשון קרה במהלך ירי ארטילרי בקצב גבוה לטובת הכוחות שהתקדמו לעבר דמור, קני המרגמות התחממו וכתוצאה מכך נדלק באופן לא מבוקר מטען הודף של אחת הפצצות. הפצצה נחתה מספר מטרים לפני הקנה, לא התפוצצה אך גרמה לשריפה שהתפשטה במהירות לעבר צוותי המרגמות וערומי התחמושת. מפקדת האוגדה אשר צפתה על האירוע, פקדה לנטוש מייד את העמדה. אך הלוחמים ביוזמתו ובפיקודו של אבי שדמי המג"ד הקודם שליווה וסייע לגדוד מתחילת המלחמה, לא נטשו את העמדה והצליחו לכבות את השרפה ולחזור ולסייע באש ארטילרית לכוחות. במהלך אירוע זה, ראוי לציון מעשה הגבורה יוצא הדופן של קשר המג"ד חיים לוי ז"ל אשר עלה על נ.נ. עמוס פצצות ואפוף עשן והרחיק אותו מהסכנה ובכך מנע נפגעים רבים ואסון כבד.


סוללה מגד' 7038 יורה אש ארטילרית מהירה מ-4 קנים בו זמנית


האירוע השני התרחש ב"קבר שמון" כאשר לוחמי פלס"ר חטיבה 35 ,נקלעו לקרב קשה מול כוחות קומנדו סוריים, נדרש הגדוד לבצע במהירות ירי ארטילרי מסיבי קרוב לכוחות כדי לאפשר את חילוצם. הגדוד שהיה פרוס במספר עמדות ירי, פתח באש לתכלית מכל 12 הקנים שברשותו בקצב מרבי. קנים התלהטו ותחמושת ה"בטן" הלכה ואזלה. ללא פלוגת המפקדה ולוחמיה, שהצליחו להבקיע את שיירות כלי הרכב שחסמו את ציר הגישה לעמדה ולחדש את מלאי התחמושת, לא היה הגדוד עומד במשימת הסיוע לחילוץ הכוח.

מאוחר יותר נפגש המח"ט ייה עם חיילי הגדוד ושיבח אותם על הסיוע שנתנו ללחימה בקבר שמון.



הגמ"כ המוצנח מסייע לכוחות חט' 35 ביום ובלילה על פי תפיסת ההפעלה החדשה

גדוד המרגמות הכבדות הגיע עם החטיבה עד לפאתי ביירות והמשיך לסייע לה באש במשימת ההשתלטות על השטח ההררי השולט על ביירות ממזרח. בסוף יוני 1982 הוחלט לשחרר את הגדוד.

קורות  גדוד 7038 במבצע של"ג הנם ביטוי למיצוי מרבי של יכולות מבצעיות ייחודיות שנבנו ע"י אנשי הגדוד עצמם, אנשי מילואים מלאי מוטיבציה, בעלי רעיונות יצירתיים ודבקות בלתי מתפשרת במשימה.